ישנו נוהל ב-Scientology שידוע בתור צא לסיבוב רגלי.

קל מאוד לבצע את הנוהל הזה.

כשאתה מרגיש עייף אחרי שסיימת לעבוד – ולא משנה אם עצם המחשבה לעשות את זה היא כמעט כל מה שאתה יכול לסבול לעשות לפני שתיפול מהרגליים – אתה צריך לצאת החוצה וללכת סביב הבניין עד שתרגיש נינוח.

אתה צריך ללכת מסביב לבניין ולהסתכל על דברים עד שתראה את הדברים שלידם אתה הולך. זה לא משנה כמה פעמים אתה הולך סביב הבניין; פשוט תמשיך ללכת סביב הבניין עד שתרגיש טוב יותר.

כשתעשה את זה, תגלה שבהתחלה תהיה קצת יותר ערני ואז תהיה עייף מאוד. אתה תהיה כל-כך עייף שעכשיו "תדע" שאתה צריך ללכת לישון, ולישון שנת לילה בריאה. אבל זה לא הזמן להפסיק ללכת, כי אתה הולך דרך תשישות. למעשה אתה גורם לתשישות להיעלם על-ידי ההליכה, אבל עדיין לא סיימת. אתה לא מטפל בתשישות על-ידי פעילות גופנית. הפעילות הגופנית תמיד נראתה לאנשים בתור הדבר החשוב יותר, אבל ההתעמלות לא חשובה. מה שחשוב זו הפעולה של שחרור תשומת הלב שלך מהעבודה שלך ולהפנות אותה לדברים סביבך בעולם שבו אתה חי.

הליכה סביב הבניין והסתכלות על בניינים תגרום לך להרגיש קליל יותר ומאושר יותר. כשאתה כל-כך עייף עד שאתה בקושי מסוגל לסחוב את עצמך, או שאתה כל-כך עייף עד שאתה בכלל לא מסוגל לנוח, זה למעשה הכרחי שתצא החוצה ותסתכל ותראה את הבתים, הבניינים, הגדרות החיות, הכבישים, המכוניות, העצים וכו'.

כמובן, לנוהל הזה יש גבול. אתה לא יכול לעבוד כל היום וללכת סביב הבניין כל הלילה ולמחרת שוב ללכת לעבודה ועדיין לצפות שתרגיש הקלה. אבל אתה בהחלט צריך להקדיש זמן מסוים להביא את עצמך להיות extroverted אחרי שהיית introverted כל היום.

הנוהל של 'צא לסיבוב רגלי' יכול לרפא כמעט כל דבר.

אם אתה מרגיש מרוגז וכועס על אישתך, צא החוצה וצא לסיבוב רגלי סביב הבניין עד שתרגיש טוב יותר וגרום לה ללכת סביב הבניין בכיוון ההפוך עד שיושג extroversion מהבעיה. התגלה שכל המריבות בבית, במיוחד בקרב אנשים עובדים, קורות בגלל שתשומת הלב של האנשים המעורבים קבועה מדי בדברים ובמרחבים של העבודה שלהם. יכול לקרות שמישהו לא יצליח לשלוט בדברים מסוימים בסביבת עבודתו. ואז הוא מגיע הביתה ומנסה למצוא משהו שבו הוא יכול לשלוט. בדרך כלל אלה יהיו בן הזוג לנישואין או הילדים. וכשהאדם המרוגז לא מצליח לשלוט אפילו באישה או בילדים, הוא נעשה מרושע יותר ונבזי יותר.

extroversion של תשומת לב הוא הכרחי כמו העבודה עצמה. אין כל רע בעבודה או בהפניית תשומת הלב אל האדם עצמו. אם לא היה לך משהו להתעניין בו, היית מתפרק לגמרי. אבל אם אתה עובד, יתברר שעייפות לא טבעית יכולה לקרות. כשמתברר שזה המצב, התשובה היא לא "לשקוע בחוסר הכרה" במשך כמה שעות – כמו בשינה – אלא לגרום ל-extroversion של תשומת הלב ואז ללכת לישון שינה מרגיעה באמת. יכולים לקרות דברים רבים כשפועלים לפי הכללים והחוקים של introversion ו-extroversion. ולמרות שהנוהל של 'צא לסיבוב רגלי' הוא כל-כך פשוט שזה כמעט מגוחך, הוא יטפל במספר עצום של קשיים שקשורים לעבודה.

תזכור שכאשר אתה עושה את הנוהל, אתה תהיה בהתחלה עייף יותר, אבל לאחר מכן אתה תרגיש קליל יותר, מאושר יותר ונמרץ יותר.