Introversion פירושו להסתכל פנימה בתשומת לב רבה מדי.

Extroversion פירושו להיות מסוגל להסתכל החוצה.

אדם שהוא extroverted הוא מישהו שמסוגל להסתכל סביב האיזור שבו הוא חי או עובד. אדם שהוא introverted מסוגל להסתכל רק פנימה על עצמו.

אדם שמסוגל להסתכל על העולם סביבו ולראות אותו די ממשי ודי בהיר נמצא, כמובן, במצב של extroversion. במילים אחרות, הוא יכול "להסתכל החוצה". הוא גם יכול לעבוד. הוא יכול לראות דברים שצריך לטפל בהם, ולטפל ולשלוט באותם דברים שבהם הוא חייב לטפל ולשלוט. באותו הזמן, הוא יכול לבחור לעמוד ולהתבונן באותם דברים שהוא לא חייב לשלוט בהם ולהתעניין בהם.

האדם ה-introverted הוא אדם שקרוב לוודאי כבר עבר את השלב של תשישות בזמן כלשהו מוקדם יותר. תשומת הלב שלו הופנתה אל עצמו (תשומת הלב שלו היא על פציעות ישנות שעדיין מסוגלות לגרום לו להרגיש רע). זה יכול להמשיך עוד ועוד עד שהאדם תמיד מסתכל פנימה ולא החוצה. הוא נמנע מהצורך להסתכל על חפצים מוצקים סביבו כמו הקירות, הרצפה, שולחנות, מכוניות וכו'. האנשים והדברים שסביבו נראים לו לא ממשיים.

עכשיו בוא ניקח את נושא העבודה עצמו. עבודה היא הפניית תשומת לב ופעולה לאנשים או לחפצים שממוקמים במרחב.

כשמישהו לא מסוגל יותר להסתכל ישירות על אנשים או חפצים או על המרחב שבו הוא נמצא, הוא מתחיל להרגיש שהוא "אבוד". זה כאילו שהוא מסתובב במעין ערפל. הדברים לא ממשיים בעיניו והוא לא מסוגל לשלוט בדברים שסביבו. קורות לו תאונות, יש לו מזל רע, ודברים פונים נגדו רק בגלל שהוא לא מטפל בהם או שולט בהם או אפילו מבחין בהם בצורה נכונה. בעיני אדם כזה העתיד נראה רע מאוד – לפעמים כל-כך רע עד שהוא לא יכול לעמוד מולו. ניתן לומר שהאדם הזה introverted בצורה חמורה.

בעבודה, תשומת לבו של האדם ה-introverted תקועה בחפצים שנמצאים בדרך כלל במרחק שלא עולה על מטרים אחדים ממנו. הוא מקדיש את תשומת לבו הרבה ביותר לדברים שנמצאים בטווח הושטת ידו, כמו עטים, ספרים, מחשבים, טלפונים וכו'. זה מסיט את תשומת לבו מה-extroversion וגורם לו להסתכל עכשיו על נקודה כלשהי קרוב לקדמת הפנים שלו. תשומת הלב שלו נתקעת. אם הדברים שהוא עובד איתם דומים לפציעה ישנה או ניתוח ישן כלשהם, ייתכן שהוא יזכור איזה זיכרון רע מהעבר – ואז הוא יקבל את הכאבים והנזקים ואת הרגשת העייפות או חוסר התקווה שהיו לו במהלך אותו רגע של פציעה. מאחר שתשומת הלב שלו תקועה ללא הפסק באיזור הזה של חייו, הוא לעתים קרובות מתחיל להסתכל רק על התאונות המוקדמות יותר והזמנים הרעים שהוא חווה, אפילו כשהוא לא עובד.

בוא ניקח מישהו שעובד בתור רואה חשבון בחברה. הוא מסתכל ללא הפסק על ספרים ומחשבים ודפי נייר במרחקים קבועים מהעיניים שלו. אחרי כמה זמן, הוא יכול לראות רק דברים שקרובים אליו וצריך משקפיים כדי לראות למרחק רב יותר. עיניו מתמקדות בקלות מרובה בנקודה כלשהי במרחק. ואז, כשהוא ממקד את תשומת לבו שם, הוא מתחיל לסגת אפילו מהנקודה ההיא, עד שאחרי כמה זמן, המיקוד שלו אפילו לא מגיע למסך המחשב שלו. הוא צריך לקבל משקפיים חזקות יותר כדי שהוא יוכל לראות את מסך המחשב בצורה ברורה יותר. הראייה שלו ותשומת הלב שלו הן במידה רבה אותו הדבר – שתיהן גרועות ונחלשות.

אדם שעובד עם מכונה או מחשב או ספרים או חפצים שתמיד נמצאים במרחק קבוע ממנו, עוזב את מקום עבודתו ומנסה להמשיך ולמקד את תשומת לבו בדיוק היכן שהיתה עבודתו. במילים אחרות, תשומת לבו למעשה אף פעם לא עוזבת בכלל את עבודתו. למרות שהוא הולך הביתה, הוא למעשה עדיין "יושב במשרד". תשומת לבו עדיין ממוקדת באיזור העבודה שלו. שוב, אם האיזור שבו הוא עבד והבית שלו דומים לפציעה או לתאונה כלשהי (ולמי אין לפחות אחד מהדברים האלה?) הוא מתחיל להרגיש חלש או עייף.

האם יש לכך מרפא? רק סיינטולוג'יסט בעל הכשרה יכול להסיר לגמרי את הקושי הזה, אבל יש משהו שהעובד יכול לעשות.

בלי קשר לשאלה אם אתה אדם שממונה על כסף, או פקיד, או מנהל או אדם שמפעיל מכונה, הדבר הלא נכון לעשות זה לעזוב את העבודה, ללכת הביתה, להתיישב ולמקד את תשומת הלב שלך בחפץ שנמצא פחות או יותר באותו המרחק מהחפץ שאתה מסתכל עליו ללא הפסק בעבודה.

במקרה של מנהל עבודה שממונה על קבוצת גברים בבית מלאכה, לדוגמה, שכל הזמן מדבר עם גברים שנמצאים במרחק מסוים ממנו ונותן להם הוראות לעשות דברים, הדבר הלא נכון עבורו זה ללכת הביתה ולדבר עם אישתו מאותו המרחק. ואז מה שיקרה זה שפתאום היא תתחיל לקבל הוראות ממש כאילו היא היתה אחד הפועלים בבית-המלאכה שלו!

ואפילו גרוע מזה יהיה ללכת הביתה ולהתיישב ולקרוא עיתון, לאכול ארוחת ערב וללכת לישון. אם אדם היה רגיל לשגרה של עבודה כל היום ואז לשבת "לנוח" בערב עם ספר או עיתון, אין ספק שבמוקדם או במאוחר הוא יתחיל להרגיש די תשוש. ואז, אחרי כמה זמן, הוא ירד אפילו מתחת לזה ואפילו לא יתפלא על אי-נכונותו לעשות דברים שפעם היו מאוד קלים עבורו.

האם יש דבר נכון לעשות? כן, יש. אדם שתשומת הלב שלו קבועה ללא הפסק בחפץ כלשהו או במרחק כלשהו מהעיניים שלו במהלך העבודה צריך לקבע את תשומת הלב שלו באיזשהו מקום שונה אחרי שעות העבודה.