חלק חשוב מאוד בתכנון וביעדים הוא הנושא של תכנון אסטרטגי. יש לעסוק בנושא הזה בפירוט, כולל ההגדרה של המילה "אסטרטגיה" ואיך תכנון אסטרטגי משתלב באיזורים אחרים של ניהול.

המילה "אסטרטגיה" באה ממילה יוונית, strategos, שפירושה "גנרל", אדם שמוביל או מכוון צבא ומחליט מה החיילים יעשו. המילה strategos עצמה מורכבת מהמילה stratos (מילה יוונית שפירושה "צבא"), ו-agein (מילה יוונית שפירושה "להנהיג").

"אסטרטגיה" מוגדרת בתור תוכנית איך לכוון צבאות במלחמה או בחלק ממלחמה.

מהמשמעות המקורית הזאת, "אסטרטגיה" פירושה גם תוכנית או שיטה להכוונת כל פעילות כדי להשיג שאיפה או תוצאה ספציפיות.

זה סוג התכנון שנעשה ברמה גבוהה של קבוצה או חברה על-ידי המנהיגים והמנהלים שלהן. הם אלה שיש להם מבט נרחב על הפעילות כולה, אז הם אלה שיכולים לבנות אסטרטגיה עבור הקבוצה כולה.

אסטרטגיה מפרטת את התוכניות שישיגו משהו גדול עבור הקבוצה. היא גם מראה איך להשתמש במשאבים (כסף, עובדים, ציוד, אספקה וכו') בדרך חכמה או השיטות להשתמש בהם כדי לבלום אויב או להתגבר על מכשולים קיימים על מנת להשיג את התוצאה.

בגלל שאסטרטגיה נבנית ברמה הגבוהה של קבוצה, היא אסטרטגיה מרכזית ופועלת כמטרייה שמכסה את הפעילויות של הרמות שמתחתיה.

כל זה אומר לנו מהו תכנון אסטרטגי.

מה הוא עושה

תכנון אסטרטגי נותן הכוונה לפעילויות של כל הרמות הנמוכות יותר של קבוצה. לרמות הנמוכות יותר יש תוכניות ומערכות צעדים ופרוייקטים משלהן. אלה מטפלים בדברים שבהם האיזורים הקטנים יותר שלהן צריכים לטפל, והתוכניות הקטנות יותר האלה מתואמות כדי לעזור להשיג את השאיפה העיקרית.

זה נותן מבט ברור על הסיבה שבגללה תכנון אסטרטגי הוא כל-כך חשוב ולמה הוא חייב להתבצע על-ידי הגוף המתכנן ברמה הגבוהה כדי שהניהול יוכל להיות אפקטיבי ויצליח.

מה קורה אם חסר תכנון אסטרטגי? ובכן, מה קורה במלחמה אם לא עושים שום תכנון אסטרטגי?

קבוצות של חיילים יוכלו להילחם באיזורים חשובים, כמו למשל לנסות לשמור על השליטה על גשר שהוא הדרך הקלה ביותר לחצות נהר או באיזור שבו יש הרבה חיילי אויב שצריך להילחם בהם. אפשר יהיה להשאיר את קבוצות החיילים האלה בלי שום חיילים אחרים או אספקה כדי לתמוך בהם. באותו הזמן, קבוצות אחרות של חיילים נלחמות באיזורים שהם מאוד רחוקים מאיזור הלחימה העיקרי, אז הם לא עוזרים היכן שזקוקים להם. אפשר היה להעביר אספקה ותחמושת לאיזור הלא נכון או לא לשלוח אותן בכלל. התוצאה תהיה הוראות שחוסמות אחת את השנייה, תקשורות שלא נשלחות למקומות הנכונים, משאבים (חיילים, אספקה, תחמושת וכו') שמבוזבזים וקרבות שמפסידים בהם. בלי תוכנית, אין שום תיאום בין החלקים השונים, אז הכול הופך בסוף להיות מבולבל, לא מאורגן ובדרך לאסון.

איזה הבדל בין זה לבין דחיפה חזקה ומתואמת לעבר השגת השאיפה!

אתה יכול לראות איך אסטרטגיה תעבוד גם בכל קבוצה ולמה חייבים לעשות אותה ברמות הגבוהות. המילה החשובה כאן היא "לעשות". אי אפשר להתעלם ממנה או לנטוש אותה. אי אפשר להניח שהיא תיעשה, אבל בלי הוכחה שהיא באמת נעשית. תכנון אסטרטגי חייב להיעשות ואז חייבים לפרסם אותו לפחות לרמות הניהול הנמוכות יותר הבאות. כך אפשר לעשות תיאום וקביעת יעדים נכונה.

מטרה ותכנון אסטרטגי

תוכנית אסטרטגית מתחילה עם הבחנה שישנה בעיה שצריך לטפל בה או שישנה שאיפה שצריך להשיג. היא תמיד כוללת את המטרה או המטרות שצריך להשיג.

לאחר שמצאו והגדירו את המטרה, אפשר לכתוב עכשיו כל מיני תוכניות אסטרטגיות בהתבסס על המטרה הזאת.

לדוגמה, קבוצה קהילתית עורכת סקר לאנשי העיר ומוצאת שבעיה של רבים מהם היא שיעור האבטלה הגבוה באיזור שלהם. הקבוצה מחליטה לטפל בזה, וכשהמטרה הזו מול עיניהם, הם בונים תוכנית אסטרטגית שכוללת להביא יותר עבודות לאיזור. הם גם בונים תוכניות להרחיב ולשפר את החינוך למבוגרים כדי שהאנשים המקומיים יוכלו ללמוד מיומנויות חדשות.

תחילה, כמה מחברי הקבוצה הקהילתית מארגנים פגישות בין חברות שמחפשות עובדים לבין אנשים בקהילה שמחפשים עבודות. וביעדים החינוכיים, חברים אחרים מהקבוצה הקהילתית הזאת יוצרים מגע ומכניסים לקהילה כל מיני שיעורי חינוך ותוכניות הכשרה. כל הצעדים האלה ואחרים בתוכנית יעזרו לשפר את מצב התעסוקה בעיר ולהביא לשיפור במצב הקיים (הדרך שבה הדברים נמצאים כרגע).

למעשה, ניתן לומר שאסטרטגיה היא איך להכניס לפעולה מטרה באפקטיביות ובזריזות בעולם הפיזיקלי האמיתי במהירות ובלי פשלות (שגיאות או טעויות).

כל תוכנית אסטרטגית יכולה לכלול כמה פעולות עיקריות שיטופלו על-ידי חלקים שונים של קבוצה כדי להשיג את המטרה. הן ניתנות במונחים כלליים מאוד, כי הן אמירה של התכנון הכולל ההתחלתי שנעשה. מהפעולות האלה ניתן לפתח תוכניות קטנות יותר לטווח קצר יותר. אבל כל הדברים האלה צריכים להתאים ביחד.

דוגמה:

בעיה שיש לטפל בה: לחברת הנייר אבגד תמיד היה קו מוצלח של מוצרי נייר והיא ממשיכה לייצר אותם. אבל היא מתעסקת רק עם הלקוחות הקבועים שלה. היא לא יוצאת למצוא לקוחות חדשים אפשריים. כתוצאה מכך, החברה מתרוששת במהירות והמנהלים עוזבים כדי ללכת לעבוד עבור חברות אחרות שבהן יש יותר הזדמנויות להתרחבות (הגדלת הכמות או סוג העבודה שחברה או עסק עושים).

מטרה: לשים שם חברת נייר שעושה את כל החלקים של עבודתה ושמגיעה לכל הלקוחות האפשריים שלה, גם ותיקים וגם חדשים, לצורך מכירות גבוהות של מוצרים קיימים וחדשים. החברה ממשיכה לעשות עסקים עם הלקוחות הקבועים שלה ולמכור אפילו יותר וכך להגדיל את הכסף שהחברה מרוויחה. על-ידי כל הפעולות האלה, היא בונה את המוניטין (הדעה שיש לאנשים על משהו) שלה בתור עסק מודרני מצליח שמרוויח כסף, ובגלל שהיא ממשיכה לגדול, יש לה הזדמנויות להתרחבות.

תוכנית אסטרטגית: התכנון האסטרטגי, שמבוסס על מה שצריך לטפל בו ועל המטרה, עשוי להיראות כמו משהו כזה:

1. הפעולה החשובה ביותר שנדרשת כדי לעצור את ההתרוששות היא לפתוח יחידת מכירות חדשה. אבל החברה צריכה לעשות את זה בלי להפסיק שום פעילויות של מכירות שמתנהלות כרגע והם גם לא יכולים להיפטר משום מדור אחר של החברה. יחידת המכירות החדשה תצטרך קודם כול למצוא לקוחות חדשים עבור קו המוצרים הקיים (א) מחנויות שמוכרות מוצרי נייר, (ב) מעסקים גדולים שמוכרים מוצרי נייר לחנויות ו-(ג) מהזמנות בדואר, שזו דרך למכור דברים שבה אנשים בוחרים את מה שהם רוצים, בדרך כלל מתוך קטלוג, וזה נשלח אליהם בדואר. יהיה צורך להעסיק נציגי מכירות שעבדו במכירות לפני כן ויש להם רקורד תפוקה (דו"חות על כמה אדם ייצר בסוג עבודה מסוים) מעולה כדי לנהל כל אחד מהמדורים האלו. יהיה צורך למצוא הרבה נציגי מכירות מקצועיים אחרים. את אלה אפשר להעסיק תמורת שכר בסיסי נמוך והם יוכלו לעשות את רוב כספם מעמלות (סכומי כסף נוספים שמשולמים למישהו בהתבסס על כמה הוא מכר). לאחר מכן אפשר להגדיל את פעילויות המכירות האלה ולהרחיב אותן לאיזור אפילו יותר גדול על-ידי העסקת מנהלים עבור כל איזור, נציגי מכירות שעוזרים לנציגי מכירות אחרים להתחיל ואפילו נציגי מכירות שעוברים מדלת לדלת. כחלק מהתוכנית הזאת, יהיה צורך להכין שיטות של עמלות ולהרכיב ערכות מכירות, ביחד עם דרכים לפרסום והפיכת המוצרים לידועים באמצעות דברים כמו תמסירים, פרסומות ברדיו ובטלוויזיה, דוגמיות חינם וכו'. כל הדברים האלה צריכים להתבצע מיד כדי להגדיל במהירות את המכירות, למנוע הפסדים נוספים ולהגדיל את הרווחים של החברה.

2. בזמן שהצעדים שלעיל קורים, צריך לבדוק את המכירות ואת רקורד התפוקה של חברי הצוות הקיימים. כל חבר צוות לא פרודוקטיבי יפוטר כדי שהחברה תחזיק רק את אלה שהם פרודוקטיביים. צריך לבדוק את תיעוד הכספים שהחברה הרוויחה וכספים שהוצאו, ואם זה מראה שהתרחשו גניבות, יהיה צורך לטפל בכך עם הפעולה המשפטית הנכונה. במילים אחרות, צריך לבדוק במלואם את חברי הצוות הנוכחיים ואת הנהלים ולתקן אותם במידת הצורך, תוך כדי הגברת הייצור.

3. צריך לערוך סקרים ללקוחות קיימים וללקוחות חדשים אפשריים כדי לגלות אילו מוצרי נייר חדשים אנשים רוצים או יקנו. בהתבסס על תוצאות הסקרים, ניתן יהיה לפתח לאחר מכן קו חדש לגמרי של מוצרי נייר, לייצר אותם, לפרסם ולמכור אותם באיזורים רבים. מערכת הצעדים לביסוס קו הסחורות החדש הזה תצטרך לכלול את ארגון יחידת הייצור החדשה (כולל המנהלים, המעצבים והעובדים שלה) וגם כל מכונה או ציוד נוספים שנדרשים. מערכת הצעדים גם צריכה לכלול יעדים לטיפול ביחסי ציבור (הנוהג של שמירה או שיפור הרגשות ידידותיות בין קבוצה לבין אנשים מחוץ לקבוצה). והיא צריכה לכלול את הדברים שחייבים לעשות כדי לפרסם ולדחוף את המוצרים החדשים והישנים כאחד למען מכירות גבוהות של שניהם. התכנון הזה יכלול גם דרכים לפרסם שהחברה תמיד היתה מובילה בפיתוח מוצרי נייר חדשים, אז יש הרבה הזדמנויות למנהלים בעלי מוּדעוּת להתרחבות.

תוכנית אסטרטגית כזאת מתקנת את המצב הגרוע שבו נמצאת החברה. היא גם יוצרת מצב של רווחיות גבוהה והתרחבות למען העתיד של כל החברה.

מהתוכנית האסטרטגית הזאת, אפשר להכין תכנון טקטי. תכנון טקטי פירושו לקחת את היעדים האסטרטגיים הנרחבים ולהפוך אותם להרבה פעולות קטנות יותר שהן מדויקות ונקבעות כיעדים מדויקים, כדי להוציא לפועל את התכנון האסטרטגי.

יהיו הרבה אנשים שיעבדו על זה וכולם יצטרכו להבין את המטרה ולהסכים עם התוכניות האלה. מישהו שקורא תוכניות מהסוג הזה עלול שלא לראות את חשיבותן, אלא אם כן הוא יבין את התנאים הקיימים בחברה ואת המטרה הכוללת שבה התוכנית האסטרטגית אמורה לטפל. כך הם יוכלו להכין את התכנון הטקטי שלהם.

זה די נפוץ בביצוע הטקטי של תוכנית אסטרטגית לגלות שצריך לשנות יעדים טקטיים מסוימים או להוסיף חדשים. יש כמה יעדים שאפילו צריך להוציא אותם ממערכת הצעדים כי הם לא נחוצים. הניהול הטקטי של תוכנית אסטרטגית דורש מיומנות והבנה, אז לוקחים את זה בחשבון.

התיאור שלעיל מראה את הרצף שנעשה כדי לפתח תוכנית אסטרטגית, כשמתחילים עם מטרה טובה שפעולות אחרות יוכלו להיות מתואמות איתה. ואז אפשר לבנות את הפעולה האסטרטגית הנחוצה כדי להשיג את המטרה. ולבסוף, התוכניות הטקטיות כדי להביא את התוכניות האסטרטגיות לידי קיום יכולות לבוא לאחר מכן.

בדרך זאת, קבוצה יכולה לפרוח ולשגשג. כאשר כל הכוחות והמאמצים מתואמים כדי לדחוף קדימה ביחד, ניתן ליצור כמות אדירה של עוצמה.

אז אתה מנסח את המטרה וממנה אתה מוצא באיזו אסטרטגיה להשתמש כדי להשיג את המטרה. ואז זה יוצר חיבור מהמטרה לאיזור של התכנון הטקטי.

לאחר שנבנתה התוכנית האסטרטגית עם המטרה שלה, הרמה הבאה מלמטה בסולם הפיקוד לוקחת אותה והופכת אותה לתכנון טקטי.

תכנון אסטרטגי לעומת טקטי

אסטרטגיה שונה מטקטיקה.

זוהי נקודה שרמות ההנהלה השונות חייבות להבין בבירור.

יש הבדל עצום בין תוכנית אסטרטגית לבין תוכנית טקטית.

בתכנון טקטי משתמשים כדי לנצח במשהו קטן, כגון קרב, ובתכנון אסטרטגי משתמשים כדי לנצח במלחמה כולה.

התוכנית האסטרטגית היא התוכנית ארוכת הטווח ורחבת ההיקף שמיועדת להבטיח ניצחון, ותוכנית טקטית מראה בדיוק מי יזיז את מה ולאן ומה בדיוק לעשות באותה נקודה.

התוכנית הטקטית צריכה לתאם ולהשיג את התוכנית האסטרטגית. והיא צריכה לעשות זאת בעזרת יעדים מדויקים שניתנים לביצוע.

בעיקרון, זה ניהול.

גישור בין מטרה לתכנון טקטי

טעות אחת שבדרך כלל נעשית על-ידי כוח אדם חסר הכשרה היא לקפוץ מהמטרה אל התכנון הטקטי ולהשמיט את התוכנית האסטרטגית. זה לא יעבוד כי התוכנית הטקטית צריכה להיות מותאמת לתוכנית אסטרטגית כדי שהיא תצליח.

הנקודה שיש להבין כאן היא שתכנון אסטרטגי יוצר תכנון טקטי. צריך לתכנן את האסטרטגיה באופן שאפשר יהיה להשיג את המטרה. בהתבסס על האסטרטגיה הזאת, אתה מתכנן לאחר מכן פעולות טקטיות שיש לבצע כדי להכניס לשימוש את האסטרטגיה. אבל אם תנסה לקפוץ מהמטרה לתכנון הטקטי, תוך התעלמות מהאסטרטגיה, התוכניות שלך לא ישיגו את התוצאות הרצויות.

אז בין המטרה לבין התכנון הטקטי תמיד ישנו הצעד של התכנון האסטרטגי. נוכל לומר שהתוכנית האסטרטגית היא האמצעים לגרום למטרה עצמה לפעול.

זאת למעשה תוכנית שכרוכה בהיותך חכם (אינטליגנטי ועם רעיונות טובים).

ייתכן שאדם יֵדע הכול על המטרה ועשוי להמציא מספר יעדים טקטיים שקשורים אליה. וייתכן שהיעדים יעבדו, בעצמם. אבל המטרה אמורה לטפל במשהו. אז אם אין שום אמצעים אסטרטגיים כדי לעשות זאת, אותן הבעיות יוכלו להמשיך להתקיים.

לשים שם את הגשר בפועל (האסטרטגיה) בין המטרה לבין התכנון הטקטי פירושו שהמטרה תוכל להצליח.