ייתכנו מקרים שבהם המוניטין שלך (הדעות שיש לאנשים אחרים עליך) נפגע על-ידי שמועות שליליות. התוצאה של זה תהיה שאנשים אחרים יקבלו רעיון כוזב בנוגע אליך, וייתכן שהם לא ירגישו איתך יותר הסכמה. לדעתם, אתה פחות ממשי ממה שהיית לפני שהם שמעו עליך דברים רעים. אז מערכות היחסים שלך עם אחרים יכולות להפוך להיות פחות ידידותיות.

יחסי ציבור טובים אמורים להביא ל-״הבאת מעשים טובים לידיעת הרבים". אבל אם מישהו מפיץ שמועות שקריות ומזיקות עליך, זה יביא למצב ההפוך, שיהיה "הבאת מעשים רעים לידיעת הרבים באופן שקרי".

לדוגמה, קח מנהל מסעדה שמספר שקרים ללקוחות שלו על המסעדה החדשה שבדיוק נפתחה מעבר לרחוב, ואומר שהם גובים מחירים נמוכים יותר כי הם קונים מרכיבים זולים יותר ופחות בריאים ולכן האוכל שלהם יכול לגרום לאנשים להיות חולים. זה לא נכון ומפיץ שמועות כוזבות בקשר למסעדה השנייה.

לפעמים אדם יכול לנסות להתעלם משמועות כוזבות שמישהו מפיץ בקשר אליו. ייתכן שהוא קיבל את זה בתור חלק מהחיים וחושב שזה פשוט מצב העניינים ואי אפשר לסמוך על טבע האדם. או שאולי הוא השקיע מאמץ רב בניסיון להגן על המוניטין שלו. אבל אם אין לו את הכישורים הנחוצים כדי לטפל ביחסי ציבור, ייתכן שההכחשות שלו רק החמירו את המצב.

הוצאת דיבה (אמירות כוזבות ומזיקות על מישהו) לא קורות רק לסלבריטאים או לאנשים ידועים. שמועות ושקרים יכולים להפוך את החיים למאוד לא נעימים בכל קבוצה.

מה אתה עושה כאשר מאיימים בהתקפות כאלה על שמך הטוב או שמם של הקבוצה או העסק שלך?

קיימים פתרונות סטנדרטיים של יחסי ציבור לבעיה הזאת שאתה צריך לדעת וליישם אם בעיה מהסוג הזה מתעוררת אי פעם. הם פתרונות סטנדרטיים כי הפעולות מאוד טובות והן יכולות לעבוד שוב ושוב כדי לעזור לך להשיג את מה שאתה רוצה לעשות. ובמקרה זה, אתה רוצה לשקם את המוניטין של הקבוצה או העסק שלך או של עצמך באופן אישי.

קודם כול, חשוב להבין עם מה אתה מתמודד.

"תעמולה שחורה" היא המונח שמשמש לתיאור השיטות שבהן משתמשים כדי להרוס את המוניטין של אנשים, חברות או אומות או כדי להרוס את אמון הציבור בהם. תעמולה פירושה להוציא הצהרות או רעיונות כדי להשפיע על אנשים לחשוב בצורה מסוימת או לשנות את דעתם, ו-שחורה פירושה שלילית או משפילה (מעליבה או מביעה חוסר כבוד).

הטכניקה (שיטה) של תעמולה שחורה מנסה להוריד את המוניטין של אדם, חברה או מדינה כל-כך נמוך שישללו מהם את כל הזכויות מתוך "הסכמה כללית" בין רוב האנשים באיזור שהדבר נוגע לו. ואז אפשר להרוס את האדם, החברה או המדינה בהתקפה קלה אם התעמולה השחורה עצמה עדיין לא השיגה זאת.

לא היתה שום שיטה אפקטיבית או קלה לעצור את השימוש בתעמולה שחורה. קשיים ועלויות של תביעות משפטיות נגד הוצאת דיבה (הצהרה כוזבת שמפורסמת במטרה להזיק למישהו) ולשון הרע (מידע לא נכון שמופץ על-ידי עיתונאים) – הדברים האלה הופכים כל אחד לקורבן פוטנציאלי של מסע תעמולה מסוג זה.

כל מה שאתה צריך זה אויב. ורק לאנשים מעטים בהיסטוריה לא היו אויבים.

יש אנשים באיזורים שונים של החברה שלא מבינים הרבה ושנהנים לספר שמועות משמיצות (כוזבות ומזיקות) לאנשים אחרים, שבתורם מפיצים את השמועות האלו לאחרים. בחברה שבה אנשים רבים לא יודעים קרוא וכתוב או שמבינים רק מילים מעטות, ידע רב לא זמין להם והם לא מבינים הרבה ממה שנאמר להם.

זאת לא סיטואציה שקיימת רק אצל אנשים שלא יודעים קרוא וכתוב.

כשהם לא מבינים משהו, הם ממלאים את החסר על-ידי המצאת דברים שלא קרו באמת. אנשים כאלה לא רק מקשיבים ללשון הרע, אלא הם גם מעוותים את הדברים והופכים אותם לגרועים אפילו יותר. בדרך זאת, שמועה שלא מבוססת על אמת יכולה לעבור דרך חברה.

כשקיימות הרבה שמועות כאלה והן ממשיכות עוד ועוד, אתה יכול לחשוד בקיומו של "מסע לחשושים". המונח "מסע לחשושים" פירושו הפצה מאורגנת של שמועות רעות על אדם.

תעמולה שחורה משתמשת בנכונות של אנשים כאלה להעביר הלאה שקרים ולהפוך אותם לגרועים אפילו יותר.

כמות גדולה של תעמולה שחורה היא כמובן נועזת יותר, ומופיעה בגלוי בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה שהם חסרי אחריות או שנשלטים בצורה סמויה.

אבל אפילו אחרי שסיפור שלילי הודפס או שודר ברדיו או בטלוויזיה, התועמלנים השחורים תלויים ב-"מסע לחשושים" כדי שהוא יפיץ את לשון הרע בחברה.

אז כל אדם נמצא בסיכון.

אתה עשוי להתחיל לחשוש שיגידו דברים רעים עליך, על הקבוצה שלך או על העסק שלך. אם נראה שמסע לחשושים מכוון נגדך, אתה עשוי לנטות לסגת, להפוך להיות פחות פעיל ולהשיג פחות.

זה נכון באותה מידה לגבי חברות ואפילו מדינות.

לפיכך, כל עוד אתה לא יודע איך לטפל בהתקפה כזאת, אתה עלול למעשה להיעשות די אומלל וחולה.

חוק העובדות שהושמטו

ישנו חוק טבע (אמירות של עובדות שמבוססות על התבוננות) שפועל, שלרוע המזל מסייע לתעמולה שחורה.

כשאין עובדות זמינות, אנשים ימציאו אותן.

הושמט פירושו שמשהו חסר או לא צוין או לא כלול, למרות שהוא כן היה אמור להיות מצוין או כלול.

רִיק (מרחב ריק לחלוטין) נוטה להתמלא. פילוסופים קדומים אמרו ש-"הטבע סולד (שונא) מריק". למעשה, מה שקורה זה שהלחץ שמסביב זורם לתוך איזור שאין בו לחץ.

כך הדבר עם אדם, חברת עסקים או מדינה. ככה זה עובד:

כאשר מספרים שקרים על אדם, הוא עשוי לרצות לסגת ולא לדבר על כך. יש לזה נטייה למשוך אליו יותר ויותר בעיות וחדשות רעות. ואז האדם לא רוצה לפרסם שום חדשות או מידע שיכולים לחסום את השקרים. כתוצאה מכך, הוא מתחיל להפוך למסתורין בעיני אחרים. אז האנשים עלולים להתחיל להמציא מידע, כי הם לא שומעים אותו מהאדם עצמו.

זה נכון לגבי אנשים, חברות עסקים או מדינות.

זה המקום שבו יחסי ציבור הם הכרח.

בעיקרון, יחסי ציבור הם האומנות (מיומנות או יכולת) של הפיכת מעשים טובים לידועים ברבים.

זוהי טעות גורלית לחשוב שמעשים טובים מדברים בעד עצמם. הם לא. חייבים להביא אותם לידיעת הרבים. חייבים לקדם אותם באופן נרחב ולהפוך אותם לידועים.

זה מה שמהווה יחסי ציבור וזאת הסיבה לקיומם – למלא את אותו ריק של עובדות שהושמטו. כשאדם נמצא באמצע מסע תעמולה שחורה, ערוצי תקשורת רגילים (אמצעים לתקשר, כמו עיתונים, רדיו או טלוויזיה) לעתים קרובות סגורים בפניו. העיתונות לא תפרסם סיפורים אוהדים, כי מסע התעמולה השחורה משתמש במדיה כדי להפיץ את השקרים והמידע הכוזב. כל מי שחושב שהמדיה תעזור לו הוא משוגע, כי המדיה עובדת עבור האנשים שיש להם כסף וכוח ושבכוונתם להרוס את המוניטין של האדם שמותקף על-ידי מסע התעמולה השחורה.

אמירות "סמכותיות", כמו החדשות הרעות והשקרים שמפורסמים במדיה, מונעים מהאמת להפוך לידועה. לכן יחצנים צריכים להיות מאוד מיומנים בדרכי הטיפול שלהם כשהם צריכים לטפל בתעמולה שחורה.

הטיפול

כאשר לא מנהלים מאבק נגד תעמולה שחורה, יחסי ציבור הם קלים.

אתה עשוי לשכור כתב שמתחיל לעבוד בהעלאת רעיונות ובמסירת הודעות לעיתונות (סיפורים או חדשות כתובים). זאת הסיבה לכך שכתבים נחשבים לעתים קרובות ליחצנים, כשהם לא.

מצד שני, כשמשתמשים נגדך במסע תעמולה שחורה, מעוותים את ההודעות שלך לעיתונות, מסרבים לפרסם אותן וזה סוף הסיפור.

יש באומנות של יחסי ציבור הרבה יותר מכך.

אלה כמה מהכללים המתאימים:

מלא את הריק

קודם כול, הפסק לסגת. הוכח ביחסי ציבור, ללא כל ספק, שכדי לטפל בתעמולה שחורה, הדבר הכי מעשי לעשות זה להוציא מידע. הפעולה של לא להגיד כלום עשויה להיראות כמו פעולה אמיצה או מכובדת מצד האדם, אבל ביחסי ציבור היא קטלנית.

פשוט להכחיש משהו זה לא מאוד יעיל, כי עלולים להשתמש בכך נגדך בתור סוג של אימות, כאילו השקר הוא למעשה אמת. לדוגמה, אם הפיצו על אדם שמועות רעות שאומרות שלא כדאי להעסיק אותו כי הוא מתרגז וצועק על העובדים האחרים, קרוב לוודאי שהאדם יתקשה לגרום לאנשים אחרים להאמין לו אם הוא רק יכחיש זאת ויגיד, "לא, אני לא מתרגז וצועק על העובדים האחרים".

אתה לא צריך להכריז על בעיות או להפיץ אותן, כמו לספר לכל האנשים במשרד שלך על חדשות רעות כלשהן. אסור לך אף פעם לעשות את זה. למעשה, יחצנים לעתים קרובות יוצרים את הבעיות כשהם מפירים את זה.

אבל אל תחשוב שפירוש הדבר "השתיקה הכרחית". אתה חייב להגיע למקום בטוח ואז לדבר חופשי.

השתמש בכל ערוץ תקשורת שאתה יכול כדי לדבר חופשי, כמו טלוויזיה, רדיו, מגזינים, דפי מידע, פגישות קבוצתיות, אירועים ציבוריים, מצגות וכו' – כל מקום שבו המסר שלך עבר בצורה ישרה וחיובית. אבל אל תנסה להשתמש בערוצי תקשורת שכאשר הם יחזרו על דבריך הם יהפכו אותם לגרועים יותר, כמו כל מדיה שדוחפת את מסע התעמולה השחורה.

דבר נוסף שיש לדעת הוא שאסור לך להישאר באותו נושא שלגביו אתה מותקף.

הנה דוגמה של לדבר חופשי בלי להכחיש את המידע הכוזב, מאחר שלהכחשה תהיה ההשפעה של לגרום לזה להיראות אמיתי. במקום זאת השב עם הפרכה, אמירה שמוכיחה שהאמירה האחרת היא שגויה או שקרית:

אמירה: "קראתי שהחברה שלך פשטה את הרגל בחודש שעבר".

הפרכה: "אלוהים. אתה מספר לי! אם לא היינו נחלצים מהחוזה הזה עם החברה האחרת, באמת היינו פושטים רגל. היתה מהומה רצינית בחדר המנהלים. אבל ג'ונס ניצח. הוא אמר 'אני לא אחתום על זה!' כמעט הוריד לנשיא את הראש מרוב צעקות. מריבה רצינית. נראה שיש לנו 80 מיליון דולר קבורים באיזשהו מקום וג'ונס אחראי להם והוא לא יזוז מילימטר בעניין".

האדם שהתחיל לדבר על השמועה החליט עכשיו שאחרי הכול אתה לא מרושש. יש לו נתונים. הריק מתמלא בסיפור על מריבות בין המנהלים ועתודות של 80 מיליון מכספי החברה.

הפרך נתונים כוזבים

זה המקום שבו אתה לגמרי מפריך את האמירה הכוזבת עם מסמכים או המחשה. צריכה להיות לך ערכה (אוסף של מסמכים) או היכולת להמחיש משהו או משהו להציג. הנה דוגמה:

אמירה: "סיפרו לי שיש לך בעיות עם מועצת הבריאות המחוזית".

הפרכה: "הנה תעודת הבריאות שלנו שהוצאה לאחרונה ומכתב של ציון לשבח ממועצת הבריאות". מראה את התעודה והמכתב.

התוצאה של הפעולה הזאת היא שהאדם שסיפר לו על השמועות הוא מישהו שכבר לא ניתן להאמין לו ואי אפשר לבטוח בו.

כשמישהו אומר משהו שאתה יכול להראות שזה שקר, גלה מי אמר לו את זה כדי שתפנה את תשומת לבו לאותו אדם, ואז תן את תגובתך שמוכיחה שזה שקר.

אמירה: "שמעתי שאת לא נשואה לגבר שאת גרה איתו".

הפרכה: "מי אמר לך את זה?"

הטוען: "לא זוכר".

המפריכה: "ובכן, כשתיזכר אני אראה לך הוכחה".

הטוען: "טוב, זה היה גבר ..."

המפריכה: "מי?"

הטוען: "מיקי שמיקי".

המפריכה: "בסדר. הנה תעודת הנישואין שלי. מי זה בכלל המיקי שמיקי הזה?"

עכשיו מיקי שמיקי הוא התעלומה. מה פתאום הוא משקר? למה הוא שיקר בקשר אליך? האם הוא מקבל תועלת כלשהי מהפצת השקרים האלה?

כשאין ברשותך את המסמך אבל אתה יכול להשיג אותו, אתה יכול לומר "תן לי את השם של מי שאמר את זה ובפעם הבאה שניפגש אני אראה לך משהו מאוד מעניין בקשר לזה".

ואל תשכח להשיג את המסמך ולפגוש אותו שוב.

יש מיליארד וריאציות.

מישהו אומר לך "זה לא יטוס". ואז אתה מטיס את זה. מישהו אומר לך "המקום ריק". אתה מראה לו שהוא מלא.

עצם העניין הוא הוכחה, לא משנה באיזה אופן.

אתה מטיל ספק רק באמירות שאתה יכול להוכיח שהן כוזבות, ובכל שיחה התעלם מכל השאר.

הפרך כל שמועה

להוכיח את השלילה של דברים זה כמעט בלתי אפשרי. לדוגמה, "איך אני יכול לדעת שאתה לא עובד עבור ה-CIA (סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב)?" איך אתה יכול להוכיח את זה? אתה לא יכול לשלוף תג של שוטר במשטרה החשאית של רוסיה כי זה יהיה גרוע באותה המידה. אף אחד מעולם לא כתב מסמך "גיל שמיל הוא לא חבר ב-CIA". זה גם חסר תועלת כי זאת הכחשה. מי יאמין לזה?

למרות שלפעמים פשוט להגיד "אני לא עובד שם" כן יעבוד.

אבל התשובה הנכונה למשהו שלילי, למשהו שאין לך הוכחה להראות שזה לא המצב, היא "למלא את הריק" על-ידי כך שתדבר על כל המעשים הטובים שלך.

אבל מדי פעם אתה יכול להוכיח אמירה שלילית. אם מאשימים אותך בהברחת סמים, אתה יכול להראות שאתה חבר בקבוצה שנלחמת נגד שימוש בסמים. אמירה שמוכיחה שמשהו הוא שקר חייבת להיות אמינה, כלומר שאפשר להאמין לה ולקבל אותה בתור אמת.

יש מיליוני דרכים שונות שאתה יכול ליישם את זה כדי להפריך משהו. אבל הנקודה הבסיסית היא לא להיות הדבר שמסופר עליו בשמועות, כלומר, לא משנה במה מאשימים אותך שעשית, זה צריך להיות משהו שלא עשית, ואתה צריך להיות מסוגל להוכיח את זה מהר.

המשך למלא את הריק

זה מאוד חשוב שתמשיך לייצר מעשים טובים כל הזמן ולפרסם את כל החומרים שמפיצים את החדשות הטובות על הפעילויות שלך.

אתה חייב לספק תמסירים, פרוספקטים, הודעות לעיתונות, העיתון והמגזין שלך, ועוד הרבה דברים נוספים שמראים את הזהות שלך, כל דבר שנדרש כדי לגרום לפעילויות שלך להיות מובנות וידועות.

באמצעות ההפצה של הפרוספקטים האלה וחומרים אחרים והשימוש בהם, אתה מפרסם את המעשים הטובים שלך.

ואתה גם חייב לעשות מעשים טובים. אתה חייב, לפחות דרך מעשיך הטובים ופעולותיך הטובות, להיות גלוי לעין.

אז שטף (זרימה גדולה ובלתי פוסקת) ממושך ואמיתי של פריטי יחסי ציבור חייב להישלח החוצה. הפריטים האלה צריכים לתקשר במיומנות את המידע הנכון שצריך לפרסם ברבים.

ואז יום אחד לא יהיו לך אויבים.

והמוניטין שלך יהיה גבוה.

ייתכן שיהיו התקפות אחרות, אבל עכשיו אתה יכול לטפל בהן בתור שריפות קטנות ולא בתור יער שלם שבוער.

אתה יכול לראות שתעמולה שחורה היא התקפה סמויה תוך שימוש בהשמצות ובשקרים בניסיון להחליש או להרוס את המוניטין של אדם, חברה או מדינה.

כאשר צריכים להגן על אדם (או קבוצה או אומה) שמפיצים עליו שמועות רעות, זה מראה שחייב להיות שם משהו טוב. בדרך כלל, הפושעים הגמורים, האנשים או הקבוצות שאף אחד לא יכול להגיד משהו טוב לזכותם, הם אלה שלא זוכים להגנה מצד אף אחד.

אתה לא צריך להיות מושלם כדי לעמוד בפני התקפה כזאת, אבל זה בהחלט עוזר.

אבל אפילו אם היית מושלם, זה לא היה מהווה הגנה. כמעט כל הקדושים בהיסטוריה היו אנשים שהתקפות כאלה כוונו לעברם. ורובם מתו כתוצאה מהן.

התשובה האמיתית כדי לטפל בכל השמועות ומסעות הלחשושים, ולהפוך את המעשים הטובים שלך לידועים היא להשתמש בשיטות של יחסי ציבור במיומנות.

כדי להיות מיומן במשהו, צריך לדעת אותו ולהיות מנוסה בו ולבצע אותו.