אדם משתמש בידע ובמיומנות שלעיל כדי למצוא את הסיבה האמיתית לסיטואציה החיובית או לסיטואציה גרועה. זה נקרא "למה".

למה הוא אותו outness בסיסי שנמצא, אשר יוביל להתאוששות של סטטיסטיקות. outness הוא משהו שנעשה בצורה לא בסדר או לא נכונה או שהוא חסר לגמרי.

סטטיסטיקות הן המדד של המספר או הכמות של משהו בהשוואה למספר או לכמות מוקדמים יותר של אותו הדבר. סטטיסטיקות מודדות את הכמות או האיכות של תפוקה של פעילות כלשהי. כל פעילות יכולה להימדד על-ידי סטטיסטיקה שמראה את התפוקה של אותה פעילות.

לדוגמה, מספר המכירות בחנות נעליים ירד. מישהו מוצא סיבה או 'למה' לירידה הזאת במכירות נעליים. הם מתקנים את מה שהם מצאו. שבועיים מאוחר יותר הסטטיסטיקה של מכירות נעליים (מספר הנעליים שנמכרו) בחנות השתפרה והתאוששה לגמרי מהירידה. זה מראה שהסיבה או ה-'למה' שנמצאו של מספר נעליים שנמכרו היו נכונים.

למה מוטעה הוא ה-outness שזוהה באופן שגוי שכאשר ייַשמו אותו לא יוביל להתאוששות.

בדוגמה שלעיל של מכירות בחנות הנעליים, נניח שאחרי כמה שבועות של מציאת ה-"למה", וניסיון "לתקן" אותו, הסטטיסטיקה של מספר מכירות הנעליים ירדה אפילו יותר. ה-"למה" שנמצא לא הוביל להתאוששות של סטטיסטיקת מכירות הנעליים. זה היה למה מוטעה.

הסבר סתמי הוא "למה" שניתן בתור ה-'למה' בהא הידיעה שאינו מאפשר שום התאוששות.

ושוב, אם נשתמש בדוגמה של חנות הנעליים: 'למה' שניתן לירידה במכירות נעליים: "הסטטיסטיקות ירדו בגלל מזג אוויר גשום באותו שבוע". אז מה? אז עכשיו אנחנו נפסיק את הגשם? ההסבר הזה לא מוביל לשום עלייה בסטטיסטיקה.

עוד הסבר סתמי עשוי להיות: "הצוות נעשה המום באותו שבוע", כלומר הם היו מושפעים בצורה קשה ממשהו. אז הוראה שמנהל עשוי לתת היא "אל תהמם את הצוות" בתור "פתרון" אפשרי. אבל הסטטיסטיקות לא יתאוששו. אז אי אפשר לקרוא להסבר שניתן 'למה'. הוא לא הוביל להתאוששות של סטטיסטיקות.

כאשר מוצאים ומתקנים את ה-'למה' האמיתי, הנכון, הוא מוביל ישר בחזרה לשיפור הסטטיסטיקות.

כאשר מתקנים 'למה' מוטעה, הוא ימשיך להוריד את הסטטיסטיקות.

הסבר סתמי לא עושה שום דבר בכלל ודברים ממשיכים להתנהל בצורה גרועה.

הנה דוגמה נוספת: הסטטיסטיקות של איזור היו בירידה. חקירה גילתה ששבועיים לפני כן היו שם מחלות. הדו"ח הגיע: "הסטטיסטיקות היו בירידה כי אנשים היו חולים". זה היה הסבר סתמי, שנתן "סיבה", אבל הוא לא פתר כלום. מה עושים עכשיו? אולי ההסבר הזה מתקבל בתור ה-'למה' הנכון. ואז ניתנת הוראה: "כל האנשים באיזור חייבים לעבור בדיקה רפואית, ועובדים לא בריאים לא יתקבלו. עובדים לא בריאים יפוטרו". מאחר שזה תיקון של 'למה' מוטעה, הסטטיסטיקות של הפעילות שמודדות את הפרודוקטיביות שלו ירדו בצורה חמורה. אז זה לא זה. כשממשיכים להתבונן, מוצאים את ה-'למה' האמיתי: הבוס באיזור נותן הוראות לאנשים הלא נכונים, שכאשר הן מבוצעות הן פוגעות בתפוקה האישית שלהם וסטטיסטיקות התפוקה שלהם יורדות.

כדי לתקן את זה, מארגנים את האיזור, הבוס עובר הכשרה במהירות כדי שהוא ידע מה קורה ולא ימשיך לחלק הוראות לא נכונות. כתוצאה מכך, התפוקה של האיזור משתפרת והסטטיסטיקות שמודדות את התפוקה של האיזור כן מתאוששות ועולות אפילו יותר. ה-'למה' הנכון הוביל להתאוששות בסטטיסטיקות.

הנה דוגמה נוספת: הסטטיסטיקות בבית-ספר נמצאות בירידה. מספר התלמידים שמסיימים את לימודיהם בזמן המצופה יורד מאוד. נערכת חקירה שנותנת הסבר סתמי: "כל התלמידים היו עסוקים בספורט". לכן הנהלת בית-הספר אומרת "אין יותר ספורט לתלמידים!" עכשיו הסטטיסטיקה של סיומי תלמידים יורדת שוב. חקירה חדשה מעלה 'למה' מוטעה: "מלמדים את התלמידים בצורה שגויה". הנהלת בית-הספר מפטרת את הדיקן, האדם שאחראי לתלמידים ולמורים. עכשיו הסטטיסטיקה יורדת בתלילות.

לבסוף, מתבצעת חקירה נוספת, מיומנת יותר. מסתבר שהיו 140 תלמידים ורק דיקן אחד ומדריך אחד! ולדיקן היו גם תפקידים אחרים! לכן מחזירים את הדיקן לתפקידו ושוכרים שני מדריכים נוספים, כך שביחד הם שלושה מדריכים. הסטטיסטיקות בבית-הספר עולות גבוה מאוד כי מצאו 'למה' נכון.

כל האסונות וההצלחות של ניהול וארגון מוסברות באמצעות שלושת סוגי ה-'למה' האלה. נתון שרירותי – הוראה כוזבת או נתון כוזב שמוכנסים לסיטואציה – הוא קרוב לוודאי רק 'למה' מוטעה שנשמר במקומו על-ידי חוק או כלל. ואם הוא יישמר באופן כזה, לפעילות שפועלת תחת ההוראה או הנתון הכוזבים האלה יהיו הרבה צרות, והסטטיסטיקות שמודדות את התפוקה שלה יישארו נמוכות מאוד.

אז אם אתה רוצה לטפל בצורה נכונה בסיטואציה גרועה, אתה חייב להבין לוגיקה כדי שתוכל למצוא את ה-'למה' הנכון ואתה באמת חייב להיות ערני ולתקן 'למה' מוטעה.

בבנקאות העולמית, כאשר מתרחשת אינפלציה באופן סדיר, התקנות או החוקים הפיננסיים השונים הם קרוב לוודאי רק סדרה ארוכה של סיבות 'למה' מוטעות. ערך הכסף והתועלת בו לאזרח יכולים להתדרדר עד כדי כך שיכולה להתפתח פילוסופיה שלמה. זה קרה בעיר ספרטה העתיקה. ליקורגוס, מחוקק יווני, המציא כסף שעשוי מברזל שאף אחד לא היה יכול להרים אותו, אז אי אפשר היה להשתמש בו. הוא ניסה לפטור את ספרטה מה-"פורענויות של הכסף". זה עצר לחלוטין את השימוש בכסף ובמקום כסף לא היה שום דבר חוץ משטויות.

צרות ארגוניות מחמירות במידה רבה על-ידי שימוש בהסברים סתמיים (שאינם מובילים לשום שיפור) או בסיבות 'למה' מוטעות (שגורמות להמשך ירידה של סטטיסטיקות). שיפורים ארגוניים באים מכך שמוצאים את ה-'למה' האמיתי ומתקנים אותו.

המבחן של ה-'למה' האמיתי הוא "כאשר מתקנים אותו, האם הסטטיסטיקות שמודדות את התפוקה של איזור מתאוששות?". אם הן מתאוששות, זה היה ה-'למה' הנכון. וצריך לבטל במהירות כל הוראה מתקנת אחרת שניתנת אבל מבוססת על 'למה' מוטעה.