לאישיות האנטי-חברתית יש את המאפיינים הבאים:

1. הוא מדבר רק בהכללות (אמירות שלא נותנות שום פרטים) רחבות מאוד. ביטויים כמו ״הם אומרים ...״, ״כולם חושבים ...״, ״כל אחד יודע ...״ ואמירות דומות נמצאים בשימוש תמידי, במיוחד כשהוא מפיץ שמועות. לדוגמה, האדם בעל האישיות האנטי-חברתית יכול להפיץ שמועה כמו "אף אחד לא אוהב ללכת למסעדה הזאת; כולם שונאים אותה". כשהוא נשאל "מי זה כולם?" הוא מעמיד פנים שזו הדעה של החברה כולה. בדרך כלל מתברר שרק אדם אחד אמר את זה, והאדם האחד הזה הוא בעל האישיות האנטי-חברתית עצמו.

זה נראה טבעי בעיני האדם בעל האישיות האנטי-חברתית, כי בעיניו החברה כולה היא הכללה עוינת גדולה, במיוחד נגד האנטי-חברתי.

2. אדם כזה עוסק בעיקר בחדשות רעות, בהערות ביקורתיות או עוינות, בהפחתת ערך (גרימה לכך שמישהו ייראה טועה או פחות נכבד) ובדיכוי (פעולות ששומרות את האנשים נחותים יותר, שגורמות להם להיכשל וכו') כללי.

אדם כזה אף פעם לא מעביר הלאה חדשות טובות או מחמאות.

לדוגמה, נאמר שנערה למדה לנגן בפסנתר. סביר להניח שהאדם בעל האישיות האנטי-חברתית יעיר הערות על איך הנערה עשתה טעויות וניגנה יותר מדי תווים לא נכונים (יהיה ביקורתי) ויגיד שהפסנתר הוא כלי נגינה שהוא שנא (הערה עוינת) ואז יגיד לנערה שאין לה את הכישרון הבסיסי ושהיא לעולם לא תוכל לנגן בפסנתר כמו שצריך (דיכוי).

3. האדם בעל האישיות האנטי-חברתית מחמיר את התקשורת כשהוא מעביר הודעה או חדשות. חדשות טובות נעצרות ורק חדשות רעות, שלעתים קרובות הוסיפו להן, מועברות הלאה.

אדם כזה גם מעמיד פנים שהוא מעביר ״חדשות רעות״, כשלמעשה הוא המציא אותן.

4. אחד הדברים הכי עצובים בקשר לאדם בעל האישיות האנטי-חברתית הוא שהוא לא משתפר או מבריא כתוצאה מטיפול שהוא מקבל.

5. מסביב לאדם בעל אישיות כזאת, אנחנו מוצאים בני משפחה או חברים מפוחדים או חולים, שכאשר הם לא הפכו למעשה לבלתי שפויים, הם נכשלים.

אנשים כאלה שהיו מפוחדים או שנעשו חולים על-ידי האדם בעל האישיות האנטי-חברתית גורמים צרות לאחרים.

כשמטפלים בהם או מלמדים אותם, האנשים שקשורים לאדם בעל האישיות האנטי-חברתית לא משתפרים ונשארים במצב הזה, והם גם לא מרגישים טוב במשך כמה זמן או נשארים עם הרגשה טובה. מהר מאוד הם מתחילים להרגיש שוב חולים או נעשים אומללים, כשהם תחת ההשפעה של האדם עם האישיות האנטי-חברתית.

האנשים האלה בדרך כלל גם לא מבריאים בזמן המצופה ממחלות גופניות, אפילו עם טיפול. במקום זאת מצבם נעשה גרוע יותר והחלמתם גרועה.

רוב האנשים הבלתי שפויים נעשים בלתי שפויים בגלל קשרים אנטי-חברתיים מהסוג הזה, ומאותה הסיבה הם גם לא מחלימים בקלות.

6. האדם בעל האישיות האנטי-חברתית בוחר ללא הפסק ביעד (בגורם לדברים) הלא נכון כדי לפרוק עליו את הכעס שלו.

אם יש תקר בצמיג המכונית שלו בגלל נסיעה על מסמרים, הוא מקלל את האדם שנוסע איתו – המקור הלא נכון לצרות. אם הרדיו של השכן חזק מדי, הוא יבעט בחתול.

אם א׳ הוא הגורם הברור, האדם בעל האישיות האנטי-חברתית יאשים את ב׳ או ג׳ או ד׳.

7. האדם בעל האישיות האנטי-חברתית לא יכול לסיים פרוייקט או פעולה.

הוא נעשה מוקף בפרוייקטים לא גמורים ובדברים שהותחלו אבל אף פעם לא הסתיימו.

8. אנשים רבים בעלי אישיות אנטי-חברתית יודו בקלות בפשעים המחרידים ביותר, אבל לא תהיה להם שום תחושה של אחריות להם.

לפעולותיהם יש קשר קלוש, אם בכלל, לבחירות או להחלטות שלהם. דברים "פשוט קרו".

אין להם שום יכולת לראות שהם למעשה גרמו משהו ולכן הם לא יכולים להרגיש שום בושה או אשמה כשהם עשו משהו לא בסדר.

לדוגמה, האדם בעל האישיות האנטי-חברתית יכול לזרוק מתוך רשלנות משהו כבד החוצה מהחלון בבניין ובאמת לפגוע במישהו שעומד בחוץ. הוא לא ירגיש שהוא עשה משהו לא בסדר. הוא פשוט יאשים את האדם על כך שהוא הלך ליד החלון בזמן שהוא זרק ממנו משהו החוצה.

9. האדם בעל האישיות האנטי-חברתית תומך רק בקבוצות הרסניות ותוקף כל קבוצה בונה או קבוצה שפועלת כדי לעזור לאנשים.

10. אדם בעל אישיות כזו מביט בעין יפה רק על פעולות הרסניות ונאבק נגד פעולות או פעילויות בונות או עוזרות.

האומן, במיוחד, מותקף לעתים קרובות ומדוכא על-ידי אנשים בעלי אישיות אנטי-חברתית, שרואים באומנות שלו משהו שחייבים להרוס אותו ומנסים, "כחברים", לעשות זאת מאחורי גבו.

11. עזרה לאחרים היא פעילות שגורמת לאדם בעל האישיות האנטי-חברתית כמעט לאבד את שפיותו. אבל פעילויות שהורסות בשם העזרה זוכות לתמיכה נלהבת.

12. לאדם בעל האישיות האנטי-חברתית יש מושג לקוי בנוגע לבעלות על רכוש, והוא חושב שהרעיון שמישהו מחזיק משהו בבעלותו הוא שקר שנועד לשטות באנשים. בעיניו, שום דבר אף פעם לא נמצא בבעלותו של אף אחד.