התבוננות היא הפעולה של הבחנה בדברים או הסתכלות מקרוב על דברים. זה משהו שאתה עושה כל יום, אבל רק בגלל שהעיניים שלך מסתכלות על משהו, זה לא אומר שאתה באמת התבוננת בו. התבוננות כוללת את הלימוד המעמיק ביותר שאפשר של מה שאתה מתבונן בו, וכשאתה מסתכל כדי למצוא את הטון הרגשי של אדם, התבוננות היא כל מה שאתה צריך כדי לדעת במדויק היכן הוא נמצא בסולם הטונים הרגשיים.

סולם הטונים הוא כלי שימושי במידה רבה כדי לעזור לחזות איך אדם יתנהג ומה הוא יעשה. אבל כדי לעשות את זה היטב, אתה חייב להיות מסוגל להתבונן במדויק ולזהות את מיקומו של האדם בסולם כשרק תסתכל עליו בקצרה.

קל מאוד ליישם את סולם הטונים כשהאדם הוא קולני או ברור לגבי מצבו הרגשי.

לדוגמה, היית יכול לומר שמישהו כעס אתמול בלילה כי האדם התחיל לצעוק וזרק ספר לצד השני של החדר. זה פשוט. או בוא נאמר שראית את מירי פורצת בבכי. כמובן, קל לזהות את הטון הזה בתור הטון הרגשי של יגון.

אבל מה לגבי רמת הטון של אדם לאורך פרק זמן ארוך? זה לא נימוסים ותגובות רגילים שאדם לומד, כמו למשל להשיב "אני בסדר" כשהוא נשאל מה שלומו. זה נקרא טון חברתי. חברתי, בשימוש הזה, פירושו הדרך שאנשים בקבוצות מתנהגים ופועלים כשהם ביחד. הטון החברתי של אדם תלוי בהשכלה שלו ובהתנהגות שהוא למד מחבריו או מהמשפחה שלו שהוא משתמש בה כדי להציג את עצמו לאחרים. מצד שני, מאחורי הטון החברתי של האדם נמצאת רמת הטון האמיתית שלו – רמת הטון שבה הוא נמצא בחיי היומיום שלו. בעזרת תרגול, אתה יכול לראות דרך טון חברתי ולהבחין ברמת הטון האמיתית של האדם.

איך עושים את זה? אתה עושה את זה בדרך היחידה שבה אתה רואה משהו: אתה מתבונן במה שנמצא שם. אתה מסתכל על משהו כפי שהוא, כפי שבאמת נמצא שם. קל לרכוש את היכולת להתבונן במה שנמצא שם.

איך מלמדים מישהו לראות את מה שנמצא שם? דרך אחת היא להעמיד משהו שהוא יסתכל עליו ולבקש ממנו לומר לך מה הוא רואה. אדם יכול לתרגל את זה בעצמו או עם קבוצה, כגון כיתה. בעצמו, הוא יכול פשוט לבחור אדם או חפץ ולהתבונן במה שנמצא שם.

מורה שרוצה ללמד תלמידים איך להתבונן תבקש מאחד התלמידים לעמוד מול הכיתה ותבקש משאר התלמידים להתבונן בו. המורה עומדת בצד ושואלת את התלמידים:

"מה אתם רואים?"

התשובה הראשונה עשויה להיות משהו כזה:

"אני יכול לראות שיש לו ניסיון רב".

"באמת? האם אתה באמת יכול לראות את הניסיון שלו? מה אתה רואה שם?"

"אני יכול לדעת לפי הקמטים מסביב לעיניים ולפה שלו שיש לו הרבה ניסיון".

"בסדר, אבל מה אתה רואה?"

"אה, אני מבין אותך. אני רואה קמטים מסביב לעיניים ולפה שלו".

"טוב!"

המורה לא מקבלת שום דבר שלא נראה לעין בבירור.

תלמיד מתחיל לקלוט את העניין ואומר "אני באמת יכול לראות שיש לו אוזניים".

"בסדר, אבל מאיפה שאתה יושב, האם אתה יכול לראות את שתי האוזניים ברגע זה כשאתה מסתכל עליו?"

"לא".

"אוקיי. מה אתה רואה?"

"אני רואה שיש לו אוזן שמאלית".

"מצוין!"

שום ניחושים או רעיונות לא יתקבלו – רק מה שנראה לעין.

מה שאתה מנסה להשיג עם התרגיל הזה הוא פשוט ללמוד להבחין במה שנמצא שם. המטרה היא לעזור לך להגיע לנקודה שבה תוכל להסתכל על אדם אחר, או על חפץ, ולראות בדיוק מה נמצא שם. לא החלטה של מה עשוי להיות שם. רק מה שנמצא שם, נראה לעין וגלוי לעין כשאתה מסתכל.

זה תרגיל שאתה יכול לעשות בעצמך בכל שעה של היום, בכל מקום שבו אתה נמצא, כגון באוטובוס או ברכבת, במסעדה, ברחוב או בעבודה.

אתה יכול לקבל מושג טוב על רמת הטון האמיתית של אדם על-ידי הסתכלות על מה שהוא עושה עם העיניים שלו.

באפתיה, הוא ייראה כמי שמסתכל ישר על חפץ מסוים במשך דקות ממושכות. העניין הוא שהוא אפילו לא רואה את החפץ. הוא בכלל לא מודע לחפץ. אם תפיל תיק על הראש שלו, קרוב לוודאי שהכיוון של העיניים שלו לא ישתנה.

ביגון, האדם נראה עצוב ובדרך כלל מכוון את העיניים שלו למטה לעבר הרצפה רוב הזמן.

בפחד, האדם לא יכול להסתכל עליך. אנשים הם יותר מדי מסוכנים מכדי להסתכל עליהם. הוא לכאורה מדבר איתך, אבל הוא מסתכל מעבר אליך לצד שמאל. ואז הוא מעיף מבט קצר בכפות הרגליים שלך, ואז מעל הראש שלך (אתה מקבל את הרעיון שמטוס טס מעליכם), אבל עכשיו הוא מסתכל אחורה מעבר לכתף שלו. הוא מסתכל לכאן ומסתכל לשם, ממקום למקום. הוא יסתכל על כל מקום חוץ מאשר עליך.

ואז, בכעס, הוא יקפיד להפנות את המבט ממך הלאה, מתוך הרעיון שלא לתקשר איתך. כשהאדם קצת יותר גבוה בסולם הטונים, הוא יסתכל ישר עליך, אבל לא בצורה נעימה. הוא רוצה לאתר אותך בתור דבר שאפשר לכוון אליו את הרוגז שלו, במיוחד אם הוא נמצא בכעס.

ואז, בשעמום, העיניים של האדם ישוטטו שוב, אבל לא באותה מהירות או בצורה מודאגת כמו בפחד. כמו כן, הוא לא יימנע מלהסתכל עליך. הוא יכלול אותך בין הדברים שעליהם הוא מסתכל.

עם הנתונים האלה, ואחרי שרכשת קצת מיומנות בהתבוננות באנשים, אתה יכול לאחר מכן לתרגל בחוץ במקומות ציבוריים שבהם יש הרבה אנשים. התחל לדבר עם זרים. פשוט עצור אותם ובקש מהם הנחיות לאן ללכת או משהו. ואז אתה יכול לאתר במהירות את הרמה של כל אדם בסולם הטונים. אתה עושה את זה כדי לקבל ניסיון ולשפר את המיומנות שלך.

ודרך אפילו טובה יותר לעשות את זה היא להכין סדרה של שאלות לשאול כל אדם ולוח אטב כדי לרשום את התשובות, ההערות וכו'. זה כאילו אתה עושה סקר עבור מישהו, אבל המטרה האמיתית בדיבור עם אנשים היא לאתר את הרמות שלהם בסולם הטונים – למצוא במדויק את הטונים האמיתיים שלהם ואת הטונים החברתיים שלהם. אתה יכול להכין כמה שאלות כדי לשאול אותם, שיחדרו דרך האימון החברתי והחינוך שלהם כדי שהטונים האמיתיים שלהם ייעשו ברורים.

הנה כמה שאלות לדוגמה שניתן להשתמש בהן לתרגיל הזה:

"מה הדבר הכי בולט אצלי?"

"מתי היתה הפעם האחרונה שהסתפרת?"

"האם אתה חושב שאנשים עובדים היום באותה המידה כמו שהם עבדו לפני חמישים שנה?"

בהתחלה, אתה עושה את זה רק כדי לאתר את הטון של האדם שאתה מראיין – ויהיו לך הרבה הרפתקאות בזמן שתעשה את זה!

מאוחר יותר, כשאתה צובר קצת ביטחון לעצור זרים ולשאול אותם שאלות, מתווספות ההנחיות הבאות:

"ראיין לפחות חמישה-עשר אנשים. עם כל אחד מהחמישה הראשונים, התאם את הטון שלך לשלהם ברגע שאיתרת אותו. עם החמישה הבאים, רד מתחת לטון האמיתי שלהם ושאל את השאלות וראה מה קורה. ואז, עבור חמשת האנשים האחרונים שאתה מראיין, השתמש בטון גבוה יותר מהטון שלהם".

לדוגמה, נגיד שהאדם שאתה ניגש אליו אומר בדרך כועסת: "בטח, אני אענה על השאלות שלך – אני ממילא צריך לחכות לגרר כי המכונית המטופשת שלי התקלקלה!"

כדי להתאים את הטון שלך לטון הכועס שלו, תוכל לענות, גם בקול כועס, "איזה מין עולם יש לנו היום שאנשים מייצרים מכוניות שמתקלקלות! הם לא מייצרים דברים טובים כמו בעבר!"

ואז המשך, כשאתה מתאים את הטון שלך לשלו כשאתה שואל את השאלות.

מה יכול אדם להשיג מהתרגילים האלה? דבר ראשון, אתה יכול להגביר את היכולת שלך לתקשר עם כל אחד.

בהתחלה, אדם יכול להיות בררני לגבי סוג האנשים שהוא עוצר. ייתכן שתעצור ותדבר רק עם גברות זקנות, או שתקפיד שלא לדבר עם אף אחד שנראה כועס או שתדבר רק עם אנשים שנראים נקיים. אבל אחרי שתעשה את התרגיל במשך כמה זמן, אתה פשוט תעצור את האדם הבא שיופיע, אפילו אם הוא נראה כאילו יש לו מחלה קשה והוא עשוי להיות די מסוכן.

היכולת שלך באמת להתבונן באנשים עולה מאוד ואדם זר הופך להיות סתם מישהו אחר לדבר איתו. אתה מתחיל להיות מוכן לאתר ולמקם במדויק אדם בסולם הטונים בלי להתבלבל או להסס.

אתה גם יכול להפוך להיות די טוב בשאילת שאלות בכל אחד מהטונים הרגשיים וביצירת תקשורת בביטחון, שזה מאוד שימושי בחיים. זה גם כיף גדול לעשות את זה.

היכולת לזהות את רמת הטון של אנשים בהסתכלות עליהם בלבד היא יכולת שיכולה לתת לך חיזוק בעסקים שלך עם אחרים. זוהי מיומנות שבהחלט שווה את הזמן והמאמץ.