תמיד יש משהו בחייו של אדם שהוא יכול לעמת. לעמת פירושו לעמוד מול מישהו או משהו בקלות מבלי להתחמק ממנו. אם אדם יכול לעמת איזשהו קושי או חלק ממנו, הוא יכול לעשות משהו בקשר אליו.

זה עיקרון מאוד מעשי כי הוא פותח פתח לעזור לכל אחד להביא לשיפור בתחום כלשהו של חייו.

לדוגמה, עובדת סוציאלית מבקרת אישה בשם גברת לוין בבית שלה. לגברת לוין יש הרבה בעיות והיא מספרת עליהן לעובדת הסוציאלית.

בוא נאמר שגברת לוין מתלוננת שבעלה שיכור כל הזמן ואף פעם לא מביא משכורת הביתה. כל הרהיטים שבורים ויש פיגור בתשלום שכר הדירה.

העובדת הסוציאלית, עם הכוונות הכי טובות, עלולה לומר "מה שאת צריכה לעשות, גברת לוין, זה לנקות את כל המקום הזה. הרי נתנו לך סבון, אז תקרצפי את המקום מלמעלה עד למטה. ותדאגי שהילדים שלך יהיו נקיים ותלבישי אותם בבגדים החדשים היפים האלה ששלחנו לך. עכשיו, אני אדבר עם בעלך לגבי השתייה שלו".

אפילו אם גברת לוין היתה מנקה את כל המקום ומלבישה את הילדים בבגדים היפים, היא והעובדת הסוציאלית נמצאות עכשיו בחוסר הסכמה מוחלט. העובדת הסוציאלית אמרה לגברת לוין משהו שגברת לוין יודעת מניסיונה שאי אפשר לעשות. היא גם יודעת שאף אחד לא יכול לדבר עם בעלה בקשר לשתייה שלו. היא חושבת שאפילו מתקפה כוללת של צבא ארצות-הברית לא תוכל לעשות שום דבר בקשר לשתייה של מר לוין. היא יודעת את זה. והעובדת הסוציאלית פשוט התנגשה חזיתית בוודאות המוחלטת שיש לגברת לוין על הנקודה הזאת.

בוא נאמר שבמקום זה העובדת הסוציאלית היתה מוצאת משהו שגברת לוין היתה יכולה לעמת לעשות, והיתה מבקשת ממנה לעשות את זה. למרות שזה נשמע מאוד פשוט, זה מאוד מאוד מעשי.

ייתכן שהיא הבחינה שבמהלך שיחתם, גברת לוין רוקנה מאפרה. אז היא אומרת "אני אגיד לך מה אני הייתי עושה. הייתי מתחילה עם העסק הזה קצת בכל פעם, והייתי מנקה את המקום. עכשיו, למה שלא תדאגי שהמאפרות יישארו נקיות?"

בהתחלה גברת לוין אולי תתרגז קצת על העובדת הסוציאלית. אבל אחרי שהאישה תעזוב, היא תלך ותרוקן את המאפרות.

זה די מפתיע. פתאום, גברת לוין עשויה להרגיש תחושה עצומה של תקווה. לא מבקשים ממנה לטפס על גבעה גבוהה מדי. מבקשים ממנה לעמת לעשות משהו שהיא מרגישה שהיא יכולה לעשות. במוקדם או במאוחר, ייתכן שהיא אפילו תקבל את הרעיון שיש משהו שאפשר לעשות בקשר לשתייה של מר לוין.

הטכניקה היא לגלות מהן הבעיות ואז לדאוג לכך שמשהו ייעשה בקשר אליהן שיוכל להיעשות על-ידי מישהו שיכול לעשות את זה.

הרמה הראשונה של תקווה היא "יש משהו שאפשר לעשות בקשר לזה", והרמה השנייה היא "זה משהו שאתה יכול לעשות".

העיקרון הזה שלפיו נותנים לאדם משהו שהוא יכול לעמת לעשות הוא מאוד מאוד שימושי בתחומים רבים.

לעתים קרובות אנשים לא יודעים איך להתקדם הלאה בחיים. הם מרגישים שהם לא יכולים לעשות שום שיפור בחיים, שזה בלתי אפשרי להשתפר. אבל תוך שימוש במידע הזה, תוכל להראות לאדם או אפילו לקבוצה שלמה של אנשים שזה כן אפשרי להשתפר.

התחל בכך שתגיד לאדם שאתה רוצה לעזור לו: "כתוב על דף נייר רשימה קצרה של הבעיות שיש לך בחיים".

אחרי שהוא עשה זאת, שאל "איזו בעיה מתוך אלה הכי קל לך לעמת? עכשיו תכתוב אותה".

ואז תגיד לו: "עכשיו כתוב את מה שאתה יודע בביטחון מלא שהיית יכול לעשות בקשר לדבר האחרון הזה שכתבת".

ולבסוף, אמור לו: "אתה רואה מה כתבת בתחתית העמוד הזה? עשה את זה!"

על-ידי שימוש בעקרונות האלה, היית יכול להפוך ליועץ מאוד מצליח. קבל הערכה של מה אנשים רואים בתור הבעיות והקשיים שלהם. ואז גלה מהם איזה מהדברים הם יכולים לדעתם לעמת. בסוף תגיע לבעיה אחת או לקושי אחד, ועם מה הם יהיו מסוגלים להתמודד בקשר לאותה בעיה. והם אכן יעשו משהו בקשר לזה ויהיה להם הישג.

הדבר היחיד שצריך להיזהר ממנו הוא שלפעמים אנשים מתחילים לזוז עם יותר מדי ביטחון, וכמו תינוק שרק למד ללכת, הם חוצים את החדר בדהירה מהירה. בדרך כלל הם נופלים על הפנים בצעד השלישי בערך. הם עלולים להיות שאפתנים מדי. אז אתה צריך לתת את העצה "אל תעשה שום דבר מעבר לזה כרגע".

אם אתה לוקח על עצמך (1) לקבל הערכה מהירה של מה האדם חושב שלא בסדר; ואז (2) לגלות איזו מהנקודות האלו הוא יכול לעמת; ואז (3) לגלות מה הוא הולך לעשות בקשר לאותה נקודה שלדעתו הוא יכול לעשות; ואז (4) לגרום לו לעשות את זה, ובנקודה הזאת אתה ממש מתעקש על הנושא של ביצוע הנקודה הזאת, תהיה לך הסכמה בכל פעם.

הם יודעים שאתה מייעץ להם לגבי ההערכה שלהם של הסיטואציה ולכן אתה דובר אמת.