'סיוע ביצירת מגע' נעשה על-ידי הנחת איבר הגוף הפצוע בדיוק במקום שבו הוא נפצע ועליו. זה הסיוע הנפוץ ביותר לתאונות ולפציעות.

תגובה בסיסית בחיים היא להתרחק ממקומות שבהם האדם נפגע. זה נעשה למען מטרות הישרדותיות, אבל זה לא מבוסס על חשיבה רציונלית. לדוגמה, אם אדם נתקל בשולחן ופצע את עצמו, הוא יטה להימנע מלהתקרב שוב לאותה נקודה. הוא יחשוב שהוא שומר מרחק מהשולחן, אבל למעשה הוא שומר מרחק מהמיקום המדויק של התאונה. אפילו אם השולחן יילקח משם, הוא ימשיך לשמור מרחק מהמיקום שבו הוא נפצע. זאת הסיבה הבסיסית ל-'סיוע ביצירת מגע'.

כשהנקודה המדויקת של התאונה או של הפציעה היא נגישה, בצע תמיד 'סיוע ביצירת מגע'. אפשר לבצע אחריו סוגים אחרים של סיועים, אבל תמיד צריך לעשות קודם כול 'סיוע ביצירת מגע'.

נוהל

1. קח כל עזרה ראשונה שנחוצה והכנס סדר באיזור לפני שתתחיל את הסיוע.

2. קח את האדם אל הנקודה המדויקת שבה התרחשה התאונה. אם החפץ חם, תן לו להתקרר תחילה. אם החפץ חשמלי, נתק את החשמל.

3. אמור לאדם שאתה הולך לעשות עכשיו 'סיוע ביצירת מגע'. הסבר בקצרה את הנוהל:

"אני אבקש ממך לעבור לאט דרך התאונה בדיוק כפי שהיא קרתה".

4. בקש מהאדם להגיע אל אותה התנוחה שבה הוא היה לפני שהתאונה קרתה. אם הוא החזיק בידו כלי עבודה, או השתמש באחד, עליו לחזור על אותן התנועות שהוא עשה איתו.

5. אמור לאדם:

"עבור לאט דרך התאונה בדיוק כפי שהיא קרתה".

בקש ממנו לעשות בדיוק את מה שקרה בזמן הפציעה בכך שתגרום לו לגעת בנקודה המדויקת עם איבר הגוף הפגוע שלו. בקש ממנו לגעת בעדינות בדבר שפגע בו.

אם הוא נדקר באצבע מקוץ בגן הוורדים, גרום לו לגעת בעדינות עם אותו החלק של אותה האצבע שנדקרה באותו הקוץ עצמו. אם הוא סגר דלת על היד שלו, בקש ממנו לחזור, ועם היד הפצועה, לגעת בנקודה המדויקת של אותה הדלת, כשהוא עושה בדיוק את אותן התנועות שקרו בזמן הפציעה.

אין כמעט פקודות שמעורבות בכך. ככל שתדבר פחות, כך יותר טוב.

6. כשהאדם עשה את הפקודה, תן לו וידוע בכך שתגיד "תודה" או "אוקיי" או "טוב".

7. חזור על כך שוב ושוב, כשבכל פעם אתה חוזר על הפקודה ונותן וידוע.

8. המשך עד שהכאב הפיזי המדויק יידלק ואז ייעלם ולאדם תהיה הבנה (משהו שפתאום מישהו מבין בקשר למשהו). כדי להפיק את התוצאה המדויקת הזאת, אתה צריך לגרום לו לגעת בנקודה המדויקת. כשזה קורה, סיים את הסיוע בכך שתגיד לאדם:

"סוף הסיוע".

מידע נוסף

אל תכריח את האדם

לפעמים חייבים לבצע 'סיוע ביצירת מגע' בדרך הדרגתית. בוא נאמר שילד נחבל בשוק הרגל שלו ממכסחת דשא ועכשיו הוא לא רוצה להתקרב יותר מ-30 מטרים ממכסחת הדשא. אתה תגרום לו לעשות 'סיוע ביצירת מגע' עם השוק ועם הגוף שלו באותה נקודה (30 מטרים מאותה מכסחת הדשא), כשאתה מבקש ממנו לחזור על התנועות של התאונה.

בהדרגה, אתה מצמצם את המרחק שהוא מוכן להתקרב אליה, ובסופו של דבר הוא ייגש ויעשה 'סיוע ביצירת מגע' עם מכסחת הדשא. אף פעם אסור לך לגרור בכוח את האדם אל הנקודה שבה קרתה הפציעה או התאונה.

סיועים ביצירת מגע "סולו"

אדם יכול לעשות 'סיועים ביצירת מגע' סולו (בעצמו), אבל הוא חייב לוודא שהוא עושה אותם עד שהכאב הפיזי נעלם.

ניתן לטפל וצריך לטפל בכל סוג של פציעה בעזרת 'סיוע ביצירת מגע'. זה תמיד הסיוע הטוב ביותר לפציעות מהסוג הזה כשאפשר להגיע אל הנקודה המדויקת. ל-'סיועים ביצירת מגע' יש שימושים בלתי מוגבלים. לפעמים הם עושים נסים – אבל הם תמיד עוזרים.