כל הסמים הם ביסודו של דבר רעלים. רעל הוא משהו שגורם לאנשים או לחיות לחלות או למות אם הוא נכנס לתוך גופם. אבל יש רעלים שהם הרבה יותר חזקים מאשר אחרים ויותר מזיקים לבריאות של אדם.

ההשפעה שיש לסם תלויה בכמות שאדם לוקח. כמות קטנה פועלת כמו סם ממריץ (מגביר את הפעילות של חלק או חלקים של הגוף). כמות גדולה יותר היא סם מרגיע (מפחית את הפעילות של חלק או חלקים של הגוף). אבל אם הוא לוקח כמות אפילו יותר גדולה, הסם הופך לרעל ויכול להרוג אותו.

לדוגמה, קפה מכיל קפאין, שהוא סם. שתיים או שלוש כוסות קפה מעוררות אדם. עשר כוסות ירדימו אותו קרוב לוודאי, אבל סביר להניח שמאה כוסות יהרגו אותו. זה לא מזיק מאוד, כי נדרשת כמות כל-כך גדולה ממנו כדי להשפיע. לכן הוא ידוע כחומר ממריץ.

ארסן הוא סם הרבה יותר מזיק מאשר קפאין והוא ידוע בתור רעל. עם זאת, כמות זעירה של ארסן היא חומר ממריץ. מנה גדולה יותר מרדימה את האדם, וכמה גרגרים ממנו מספיקים כדי להרוג מישהו.

אם כן, לכל הסמים יש השפעה רעה על הגוף. ההשפעה הזאת עשויה להיות קטנה או גדולה. אבל יש סמים רבים שגורמים גם לבעיות אחרות כי יש להם השפעה רעה על המיינד.

המיינד

כדי להבין איך סמים משפיעים על המיינד, אתה צריך לדעת משהו על מהו המיינד ואיך הוא עובד.

המיינד הוא לא המוח. המוח הוא פשוט אותו חלק של הגוף בתוך הראש שמשתמש בעצבים כדי לשלוח הוראות לחלקים שונים של הגוף.

המיינד שלך הוא מה שאתה משתמש בו כדי לחשוב, לזכור ולהחליט. הוא מכיל הקלטות של כל מה שקרה לך מההתחלה של חייך ועד עכשיו. הקלטה פירושה עותק מדויק של משהו.

המיינד שלך יוצר הקלטות של כל המחשבות שלך, המסקנות, ההחלטות, ההבחנות והקליטות החושיות (דברים שאדם נעשה מודע להם באמצעות החושים). לדוגמה, אתה עשוי להיזכר בזמן שמשהו קרה כשהיית ילד. המיינד שלך מכיל את הזיכרון של אותו אירוע, שהוא הקלטה של הדברים שראית, שמעת והרגשת, המסקנות שהגעת אליהן וכל החלטה שעשית כשזה קרה.

ההקלטות האלה נקראות תמונות דמות מנטליות. תמונות דמות מנטליות הן תמונות בצבע עם קול וריח וכל שאר הקליטות החושיות, בנוסף למסקנות או לדעות של האדם. לתמונות האלה יש אורך, רוחב ועומק.

לדוגמה, אדם זוכר שהוא אכל ארוחת בוקר באותו בוקר. רוב האנשים, כשהם נזכרים בזיכרון הזה, יראו תמונת דמות מנטלית של השולחן, האוכל והחדר. הם יראו במיינד שלהם את הצבע של מפת השולחן ואת החפצים והאנשים בחדר. אם היכולת שלהם להיזכר היא טובה, הם גם יהיו מסוגלים להריח את האוכל ולשמוע את הקולות של אחרים ליד השולחן בארוחת הבוקר.

אם הם החליטו לשתות עוד כוס קפה, הם יזכרו שהם עשו את ההחלטה לשתות כוס שנייה.

כל הקליטות החושיות האלה של אותו רגע הן חלק מתמונת הדמות המנטלית.

תמונות הדמות המנטליות האלה קיימות ברמה מודעת, כלומר האדם מודע להן כשהן קורות ויכול להיזכר בהן לאחר מכן. אבל קיימות גם תמונות דמות מנטליות של דברים שקרו כשהאדם היה חסר הכרה באופן חלקי או מלא. אותן תמונות דמות מנטליות קיימות מתחת לרמת המודעות של האדם. הוא לא יודע שהן קיימות ולא מסוגל להיזכר בהן כרצונו.

לדוגמה, אדם מועד ודופק את ראשו בקיר. למרות שהוא לא נפגע בצורה חמורה והוא מתאושש מהר, היה רגע של כאב וחוסר הכרה כאשר ראשו פגע בקיר. תמונת הדמות המנטלית של אותו רגע, ביחד עם כל הקליטות החושיות, מוקלטת במיינד למרות שהיא מתחת לרמת המודעות שלו.

אחת ההשפעות של לקיחת סמים היא לגרום לאדם להיות חסר הכרה. המידה שבה הוא חסר הכרה עשויה להיות גדולה או קטנה. אבל אדם תחת ההשפעה של סם לא לגמרי מודע למה שקורה סביבו.

לדוגמה, בוא נאמר שאדם לקח את הסם אל-אס-די. זה סם חזק שגורם למישהו להרגיש כאילו העולם סביבו הוא שונה. הסם משנה את הדרך שבה הוא קולט מרחב וזמן. ייתכן גם שיהיו לו הזיות, שהן דברים שנראים לו ממשיים באותו זמן אבל הם לא באמת קיימים. בזמן שהוא תחת ההשפעה של הסם הזה, האדם הוא לא לגמרי בהכרה. הוא לא לגמרי מודע לסביבה האמיתית שלו. אבל המיינד שלו עדיין יקליט הכול כפי שזה קרה ויכיל תמונות דמות מנטליות של כל ההתנסות, ביחד עם המראות, הריחות, ההרגשות, הצלילים וכו' שהתרחשו.

בוא נאמר שהוא לקח את האל-אס-די במופע רוק תחת כיפת השמיים ביום קיץ חם. הוא חווה מספר השפעות מלקיחת הסם. קצב פעימות הלב שלו עלה והרגשות שלו כל הזמן השתנו. הוא גם הרגיש בחילה מהריח של עשן סיגריות לידו. בשלב כלשהו במהלך היום הוא הופרד מחבריו, נכנס לפאניקה והרגיש חרדה. הוא גם סבל מהזיות, כשהוא "שומע" צבעים ו-"רואה" צלילים. המיינד שלו יכלול תמונות דמות מנטליות של ההתנסויות של כל היום, כולל ההזיות שנגרמות על-ידי האל-אס-די.

התמונות המנטליות מההתנסויות של אותו יום יכולות לאחר מכן להשפיע עליו בעתיד בדיוק כפי שהן עשו כשהוא לקח את הסם. אם, יום אחד, הסביבה שלו הכילה קווי דמיון לזמן שבו הוא לקח את האל-אס-די, תמונות הדמות המנטליות יכולות להיות שוב פעילות. זה ידוע בתור רסטימולציה, זיכרון מהעבר שנעשה פעיל עקב נסיבות בהווה שדומות לנסיבות מהעבר.

ייתכן שהוא נמצא בחוץ ביום חם ושומע מוזיקה שמנגנת בעוצמה חזקה. מישהו לידו אולי מדליק סיגריה ונושף את העשן לעברו. הלב שלו עשוי פתאום להתחיל לדפוק מהר וקרוב לוודאי שהוא ירגיש בחילה. הוא עשוי להרגיש חרדה בלי שום סיבה ברורה. הוא גם יכול להתנסות שוב בהזיות של "שמיעת" צבעים ו-"ראיית" צלילים. הוא לא לקח יותר את הסם מאז אותה פעם ראשונה. אבל התמונות המנטליות נכנסו לרסטימולציה.

במקרה הזה, אירועים בסביבתו של האדם גרמו לרסטימולציה. אבל יש עוד דרך שבה הרסטימולציה יכולה להתרחש.

משקעים (הכמויות שנותרו אחרי השימוש) של סמים נשארים בגוף הרבה אחרי שהאדם לקח את הסם. משקעי הסמים נתקעים או נעשים מקובעים ברקמות השומן של הגוף. מאוחר יותר, הם יכולים להשתחרר ממקומם ולחזור לפעול במחזור הדם, ולגרום לאדם לחוות מחדש את אותן ההשפעות.

קח שוב את הדוגמה של האדם שלקח אל-אס-די. בזמן כלשהו מאוחר יותר – אולי שנים אחר כך – משקעי הסם שעדיין נמצאים בגופו יכולים לגרום לרסטימולציה של מה שקרה כשהוא לקח אותו. הוא חוֹוֶה את אותן התחושות של דפיקות לב מואצות, בחילה וחרדה. כמובן, הוא לא יודע למה. הוא עשוי גם לקלוט דמויות מנטליות של האנשים שאיתם הוא היה ושל המראות והצלילים והריחות מהמאורע. שוב, הוא לא לקח יותר את הסם. אבל הרסטימולציה הזאת, שיכולה לקרות שוב ושוב, מצמצמת את המודעות שלו ואת היכולות שלו. היא אפילו יכולה לשנות לרעה את הגישות שלו כלפי עצמו ואחרים.

מסלול הזמן

התיעוד הרציף של תמונות דמות מנטליות לאורך חייו של אדם נקרא מסלול הזמן. הוא מורכב מהאירועים, רגע אחר רגע, שאדם מתנסה בהם במהלך החיים. אבל לאדם שלקח סמים יש תמונות דמות מנטליות לא רק של מה שקרה בסביבתו כשהוא לקח את הסם אלא גם של מה שהוא חווה כתוצאה מלקיחת הסם. מסלול הזמן שלו לפרק הזמן שהוא היה תחת השפעת הסם מאוד מבולבל. לדוגמה, תמונות הדמות המנטליות של התנסות האדם אחרי שהוא לקח אל-אס-די יכללו את ההזיות וגם את האירועים שקרו במציאות מסביבו באותו זמן.

סמים וזמן הווה

לאנשים תחת ההשפעה של סמים יש פרקי זמן מחוקים והזיות. בגללם, האדם שלוקח סמים לא נמצא "בזמן הווה".

זמן הווה פירושו עכשיו, או הדברים שקורים ברגע זה. תשומת הלב של אדם שפוי ומאושר נמצאת בזמן הווה והוא מודע לסביבתו.

אם אדם מנהל חיים אומללים, הוא עשוי להרגיש שזה מכאיב מדי להתמודד עם זמן הווה. אז הוא לוקח סמים כדי להימנע מזה. לדוגמה, הוא עשוי לשתות אלכוהול כדי "לשכוח" מהצרות שלו. זה מוציא אותו מחוץ לזמן הווה וגורם לו להיות פחות בהכרה, כך שהוא לא לגמרי מודע למה שקורה סביבו.

הבעיה היא שהאדם שלוקח סמים לא תמיד חוזר לאחר מכן באופן מלא לזמן הווה אפילו אחרי שנראה שההשפעה של הסם התפוגגה. לכן, ממש שם מול עיניך, האדם, שנראה שהוא נמצא איתך באותו החדר, למעשה נמצא שם רק באופן חלקי, והוא נמצא באופן חלקי באירועים כלשהם מהעבר. הקליטה החושית שלו של מה שקורה עכשיו מעורבבת עם תמונות הדמות המנטליות מאז, כשהוא היה תחת ההשפעה של סמים.

אם תגיד לו משהו, הוא ינסה להתאים את זה למה שהוא קולט בחושים. ייתכן שזה לא אותו הדבר כמו מה שאתה קולט בחושים. כתוצאה מכך, הפעולות שלו יכולות להיראות משונות או לא רציונליות.

בוא נאמר שאתה מנקה רצפה ומקבל עזרה מאדם שהשתמש בסמים. המשתמש בסמים עשוי להיות בטוח שהוא עוזר לך לתקן רצפה שזקוקה לתיקון. אבל אתה מנקה את הרצפה, לא מתקן אותה. אז כשאתה מבקש ממנו לתת לך את המגב, הוא חושב שאתה מתכוון לומר "תן לי את הפטיש". אז הוא לוקח את המגב, כשהוא חושב שהוא למעשה פטיש, ומנסה לתת לך אותו. אבל מגב הוא שונה מפטיש. הידית ארוכה יותר והמשקל והצורה שלו הם לא אותו הדבר. אז הוא טועה בשיפוט המאמץ הדרוש כדי לתת לך אותו והופך את דלי המים שאתה משתמש בו כדי לנקות את הרצפה.

בגלל שלוקח הסם לא נמצא בזמן הווה, הוא לעתים קרובות עושה שגיאות מהסוג הזה. ייתכן שהן יהיו שגיאות קטנות שגורמות לו להיראות שלומיאל, כמו הפיכת דלי המים. במקרה הגרוע ביותר, האדם יכול להיות לא שפוי. האירועים שהוא רואה הם שונים לחלוטין מאלה שנראים לכל שאר האנשים.

אבל מנקודת מבטו, אנשים אחרים הם אלה שטיפשים או לא הגיוניים. מאחר שהפעולות שלהם לא תואמות את מה שהוא רואה שמתרחש, "הם" לא הגיוניים. דוגמה: כמה אנשים מזיזים רהיטים. בעיני כולם חוץ ממנו, הם פשוט מזיזים רהיטים. הוא רואה את עצמו "מעביר צורות לתוך ענן". לכן הוא "עושה שגיאות". מאחר שהאחרים לא רואים מה קורה אצלו בראש ורק רואים אדם נוסף כמוהם, הם לא מבינים למה הוא כל הזמן עושה שגיאות.

העובדות האלה מסבירות את ההתנהגות המשונה של משתמש בסמים. כולנו הכרנו אנשים כאלה. ההערה הפתאומית שאין בה כל היגיון, שאין לה שום קשר למה שמדברים עליו; המבט הריק כשנותנים לו הוראה או הערה – מאחורי אלה נמצא העולם השונה שבו הוא חי.

אדם כזה מאיים על ההישרדות לא רק של עצמו, אלא של כל קבוצה, בין אם זו משפחה, עסק או אפילו מדינה.

אם כן, התופעות הרעות של סמים נמשכות הרבה אחרי שהאדם השתמש בהם. התוצאה יכולה להיות מזיקה לרבים אחרים מלבד המשתמש. בנוסף, הבעיה היא לא רק סמי רחוב לא חוקיים. לתרופות שמיועדות לעזור לאנשים יש השפעות דומות כאשר משתמשים בהן לרעה.

משככי כאבים

רופאים ואנשים אחרים רושמים משככי כאבים כגון אספירין, סמי הרגעה וסמים מרדימים (סמים או תרופות שגורמים למישהו לישון) מתוך רצון מובן להקל על כאבים.

אבל אף אחד לא יודע בדיוק איך או למה הסמים האלה עובדים או מה הם עושים. הרכבים (שילוב של דברים שונים) כאלה של סמים באים מגילויים מקריים ש-"זה מפחית כאב".

לתרופות האלו יש לעתים קרובות תופעות לוואי רעות.

בוא נאמר שאדם קיבל את התרופה כדי להפחית כאבים או אי-נוחות. כאשר השפעת התרופה מתפוגגת או מתחילה לפוג, הכאבים או אי-הנוחות נעשים הרבה יותר גרועים. אחת התשובות שיש לאדם עבור זה היא עוד תרופות. הוא מרגיש שהוא צריך לקחת עוד כדי להיפטר מהכאבים ואי-הנוחות ותחושות לא רצויות אחרות. אבל ככל שהוא ממשיך לקחת אותה, הוא נעשה פחות ופחות מסוגל להרגיש טוב, וזקוק ליותר ויותר מהתרופה.

זה גם שכיח שמישהו שלוקח סמים יהיה בהתחלה מאוד מגורה מבחינה מינית. אבל אחרי ה-"ריגושים" המיניים בהתחלה, זה נעשה יותר ויותר קשה להשיג את הגירוי המיני. האדם מנסה יותר ויותר להשיג אותו, אבל הוא פחות ופחות מספק.

אנשים לוקחים סמים כדי להימנע מתחושות לא רצויות. אבל יש גם הרבה תחושות רצויות בחיים. סמים מונעים את כל התחושות, אז הם מונעים גם את התחושות הרצויות.

הדבר הטוב היחיד שאפשר להגיד על סמים זה שהם נותנים הקלה מייסורים (כאב גופני או נפשי חזק מאוד) למשך תקופה קצרה. אם אדם פצוע קשה מאוד, זה מאפשר לרופאים לבצע את הטיפול הנחוץ. אבל אדם שמודע למה שקורה סביבו ומיומן במה שהוא עושה לא נוטה להיפצע. אדם שלוקח סמים לא מודע לדברים בסביבתו ומאבד הרבה מהמיומנות שלו. לכן סמים מעלים את הסבירות שאדם יפגע בעצמו. ואז הם מונעים ממנו להשיג מחדש את המודעות ואת המיומנות שישמרו אותו בטוח.

לכל אחד יש בחירה בחיים בין להרגיש "מת" עם סמים או להרגיש חי בלעדיהם. סמים גוזלים מהחיים את התחושות וההנאות שהן הסיבות היחידות שלמענן כדאי לחיות.