איך אתה מדבר עם מישהו כך שהאדם השני יקשיב ויבין? איך אתה מקשיב למישהו אחר כך שהוא ידע שאתה מתעניין ועוקב אחרי מה שהוא אומר? וכשאתה אומר משהו, איך אתה יודע אם האדם השני שמע והבין אותך?

כל אלה הן נקודות על תקשורת שלפני כן מעולם לא נבדקו לעומק והוסברו.

אנשים ידעו שתקשורת היא חלק חשוב מהחיים, אבל עד עכשיו אף אחד מעולם לא היה מסוגל להגיד בהצלחה למישהו איך לתקשר.

לפני Scientology, הנושא של תקשורת לא קיבל את החשיבות הנכונה או אורגן בצורה של קורס שאפשר ללמוד כדי לקבל את התוצאה המלאה – יכולת לתקשר היטב. ספרים ומאמרים רבים שנכתבו על תקשורת לא ראו את הנושא בתור חלק הכרחי או חשוב של החיים או הראו איך משתמשים בה במערכות יחסים עם אחרים. הם דיברו על תקשורת כאילו זה משהו שמכונה עושה. אבל כל החיים תלויים בידיעה ובהבנה של היסודות, החלקים ההתחלתיים והחשובים ביותר של תקשורת.

כדי להיות מסוגל באמת לתקשר עם מישהו ולעשות זאת היטב, אתה חייב להבין את הנושא במלואו.

ב-Scientology, הפירוש המדויק של תקשורת נפתר, נבדק והוכח במשך יותר מחמישים שנה. זה הוביל להבנה הרבה יותר עמוקה של החיים עצמם.

יש דרך פשוטה מאוד לומר מה פירושה של תקשורת: תקשורת היא המעבר (או התנועה) של חלקיק מחלק אחד של מרחב אל חלק אחר של מרחב. חלקיק הוא הדבר שאותו מתקשרים. הוא יכול להיות חפץ, הודעה כתובה, מילה מדוברת או רעיון.

לדוגמה, אם תיקח כדור בייסבול ותזרוק אותו למישהו כדי שהוא יתפוס אותו, זו תהיה תקשורת ממך אל האדם האחר. אם אמרת "שלום" למישהו, גם זו תהיה תקשורת, בדיוק לפי המשמעות לעיל. אם מישהו שלח לך אי-מייל, גם זאת תהיה תקשורת.

אם לוקחים את ההצהרה הפשוטה הזאת לגבי תקשורת צעד נוסף, ישנה נוסחה (שיטה או נוהל מסוימים לעשות משהו או להצליח במשהו) מלאה ומדויקת של תקשורת שפותחה ותועדה על-ידי ל. רון האברד. זה חשוב ביותר שתדע ותבין את 'נוסחת התקשורת' כדי שתוכל להשתמש בה בהצלחה.

כדי לעשות זאת, תחילה עבור על הפירוש של המילים הבאות כדי שתקבל הבנה מלאה וברורה של איך משתמשים בהן בנוסחה שמופיעה למטה.

גורם הוא הנקודה שממנה משהו קורה או מתחיל. אם אתה אומר משהו לאדם אחר, אתה הגורם.

מרחק הוא המרחב שקיים בין שתי נקודות. לדוגמה, המרחק בין שני אנשים עשוי להיות כמה מטרים. המרחק בין שתי ערים יכול להיות מאות קילומטרים.

תוצאה היא הנקודה שמקבלת משהו. אם אתה אומר משהו לאדם אחר, אתה גורם והאדם השני הוא תוצאה. אם האדם השני אומר משהו לך, הוא גורם ואתה נקודת התוצאה.

התכוונות היא רעיון שאתה הולך לעשות משהו. לדוגמה, אם יש לך התכוונות חזקה להיות אומן, זה מה שמוביל לכך שתהפוך להיות אומן. בכל תקשורת, צריכה להיות לך התכוונות לשלוח מסר למישהו כדי שזה יתבצע.

תשומת לב היא להיות מודע למשהו, להסתכל על משהו או להבחין בו. אם אתה קורא למישהו בשמו, זה בדרך כלל נעשה כדי למשוך את תשומת לבו. כדי לתקשר בהצלחה לאדם אחר, אתה צריך לקבל את תשומת לבו.

שכפול הוא הפעולה של חזרה על משהו או יצירת העתק של משהו. אם אתה מדבר עם אדם ומספר לו על חתול והוא מקבל את הרעיון שאתה מדבר על כלב, זה לא שכפול. אם הוא מבין שאתה מדבר על חתול ומקבל את הרעיון הזה, יש לו שכפול של מה שאתה אומר. בכל תקשורת, זה חשוב שהאדם השני ישכפל את מה שאתה אומר.

הבנה היא היכולת להבין, שפירושה לקבל רעיון ברור ונכון או ידע מלא ומדויק של הפירוש של משהו. אתה חייב להביא להבנה של מה שאתה אומר בכל פעם שאתה מתקשר.

נוסחת התקשורת היא גורם, מרחק, תוצאה, עם התכוונות, תשומת לב ושכפול עם הבנה.

זה בדיוק מה שצריך לקרות בכל תקשורת כדי שהיא תצליח.

בוא ניקח דוגמה של הנוסחה הזאת בשיחה לא פורמאלית בין שני אנשים. גבר מסתכל על היום היפה ומחליט לומר לאישתו, מייבל, שהוא חושב שזה יום נהדר.

הוא מתחיל את התקשורת (הוא בעמדת גורם) ומדבר בקול רם מספיק כדי שהמסר יעבור מהפה שלו לאוזניים של מייבל, שיושבת לידו (מרחק).

הוא באמת רוצה שמייבל תדע שהוא חושב שזה יום נהדר (התכוונות). הוא מתחיל את התקשורת על-ידי כך שהוא אומר את שמה של מייבל כדי למשוך את תשומת הלב שלה ("וואו, מייבל ...").

לאחר מכן הוא מתאר את מה שהוא רואה כדי שהיא תקבל שכפול של מה שהוא רואה ואיך הוא מרגיש ("איזה יום יפה. תראי את הזריחה הזאת. היא מהממת!").

מייבל מקבלת את התקשורת, מסתכלת על הזריחה ומקבלת הבנה של הדבר שמתוקשר.

נוסחת התקשורת פותחת את השער להבנת כל הנושא.

על-ידי פירוק התקשורת לחלקים המדויקים שמרכיבים אותה, אתה יכול לראות איך כל חלק מתאים לשאר ויכול להבין את כל הנושא באופן ברור יותר. ועם הבנה מוגברת, אתה יכול לשפר כל חלק מהנוסחה ולהשתמש בו כדי לשפר את התקשורת שלך עם אחרים.