אחרי שלמדת על נוסחת התקשורת, בוא נבחן עכשיו את החלקים של תקשורת כשהיא מיושמת. במילה מיושמת, אנחנו מתכוונים למהלך הפעולות של לעשות משהו, בניגוד למחשבות, לרעיונות או לתוכניות.

בנושא של תקשורת, יש לנו את מה שאנחנו קוראים לו "מחזור תקשורת". מחזור פירושו הצעדים שעושים מההתחלה ועד הסוף של פעולה כלשהי. למשל, אפשר לומר שהמחזור של גידול עץ הוא: (א) לזרוע זרע, (ב) להשקות אותו, (ג) ברגע שהוא מתחיל לצמוח, לתת לו קצת שמש ו-(ד) להמשיך להשקות אותו עד שהוא גדל לצמח או לעץ.

בוא ניקח דוגמה של שני אנשים שמדברים אחד עם השני. כדי שזה יהיה פשוט, בוא פשוט נקרא לשני האנשים א' ו-ב'. ישנו מחזור תקשורת שבו א' אומר משהו ל-ב', ב' מבין ומשכפל את מה ש-א' אמר ואז ב' נותן וידוע ל-א'. א' מקבל את הווידוע ויודע שהאדם השני שמע והבין אותו. זה מחזור תקשורת.

עכשיו בוא נבחן מה קורה כשמתרחשת תקשורת אמיתית. ישנם חלקים של מחזור התקשורת שחייבים להיכלל כדי שהיא תיחשב לתקשורת טובה.

כמו שלמדנו בנוסחת התקשורת, צריכים להיות לנו התכוונות ותשומת לב, וגם שכפול, כדי שתתקיים תקשורת טובה.

בדוגמה הראשונה שמופיעה באיור למטה, יש לנו את ההתכוונות של א'. א' חייב קודם כול להתכוון לשלוח את התקשורת ל-ב'. כשזה קורה, ב' צריך שתשומת לבו תהיה מכוונת למה שייאמר כדי שהוא ישמע זאת.

כדי שזאת תהיה תקשורת אמיתית, חייב להתרחש שכפול על-ידי ב' של המסר שהגיע מ-א'. בוא נאמר ש-א' אומר "זאת מכונית אדומה". ב' חייב לשכפל את מה שנאמר ולא לחשוב ש-א' אמר "זה לא ממש רחוק".

א', כמובן, כדי להתחיל ולהעביר תקשורת, חייב היה מלכתחילה לתת תשומת לב ל-ב׳. ו-ב׳ היה חייב לתת לתקשורת הזאת מידה מסוימת של התכוונות, לפחות להקשיב או לקבל.

כך שגם לגורם (א') וגם לתוצאה (ב') יש התכוונות ותשומת לב.

החלק הנוסף של זה שהוא מאוד חשוב זה שכפול. אנחנו יכולים לקרוא לזה גם "הסכמה".

כמות ההסכמה שקיימת בין א' ו-ב' בדוגמת התקשורת שמופיעה למעלה מראה עד כמה הם מסכימים אחד עם השני.

בוא ניקח דוגמה של שני אנשים שמדברים על מוזיקה ששניהם אוהבים. ישנה רמה גבוהה של שכפול והרבה הסכמה מלכתחילה והם בקלות יכולים לעקוב אחרי מה שהם אומרים זה לזה בזמן שהם מתקשרים על שירים שהם אוהבים להקשיב להם.

אבל בוא ניקח, לדוגמה, אדם שחי כל חייו במדבר ומעולם לא ראה את הים או אגם. מישהו שמדבר איתו על ההרפתקאות שהוא עבר בסירה קטנה בים סוער יתקשה לקבל שכפול של מה שנאמר, כי האיש מהמדבר מעולם אפילו לא ראה את האוקיאנוס. שני האנשים לא יגיעו להסכמה עד שאולי יראו לאיש מהמדבר תמונה של הים, או אפילו טוב יותר, סרט או סרטון וידיאו של ים.

אז אנחנו מקבלים את הכלל ש-ב', בתור תוצאה, חייב לשכפל את מה שנאמר על-ידי א', בתור גורם, אפילו אם זה רק במידה קלושה, כדי לאפשר לצעד הראשון של מחזור התקשורת להתקיים.

כש-ב' מבין מה א' אמר ונותן לו וידוע, אז א' הופך לתוצאה וחייב לשכפל את מה שהגיע מ-ב' כדי שהתקשורת תושלם. אם זה נעשה, סביר להניח ש-א' ו-ב' יסתדרו היטב.

אם נמשיך עם הדוגמה למעלה, בוא נאמר שהראית לאדם מהמדבר כמה תמונות ואפילו סרט קצר של הים. לאחר מכן תוכל להביא לשכפול של הדבר שדיברת עליו ותוכל להמשיך בתקשורת איתו, כשאתה מתאר איך הרוח יכולה לגרום למים לזוז בגלים, בדיוק כמו שהרוח יכולה לגרום לחולות המדבר לזוז. הוא קולט את זה ואומר "אוקיי, אני מבין".

אם השכפול הזה לא מתרחש אצל ב' ואז שוב אצל א', אז מחזור התקשורת נשאר לא שלם.

אם, לדוגמה, ב' בכלל לא משכפל את מה שנאמר על-ידי א', הצעד הראשון של נוסחת התקשורת לא הושג ויכולים להתרחש הרבה הסברים וויכוחים.

בוא נאמר שהאיש במדבר חושב שאתה מדבר על גמל כשאתה מספר לו איך הפלגת בסירה בים ושהסירה מתנדנדת מצד לצד. בוא נאמר שהוא בכלל לא משכפל אותך. אז כשאתה אומר לו שאתה פשוט יכול לקשור את הסירה ברגע שאתה מסיים לשוט ואף פעם לא צריך להאכיל אותה או לתת לה לשתות (כמו שהוא צריך לעשות עם הגמל שלו כל יום אחרי שהוא מסיים לרכוב עליו), הוא עלול להתרגז ולנסות לגלות איך הסירה יכולה להישאר בחיים בלי טיפול נאות.

ואז, אם א' לא משכפל את מה שנאמר על-ידי ב', כאשר ב' הוא גורם ומדבר אל א', זה יביא לאותה בעיה ויגרום למחזור התקשורת להיות לא שלם. ושוב, יהיה שם שכפול חסר.

לדוגמה, האיש מהמדבר מתחיל לדבר עם האדם על הסוגים השונים של החול שיש במדבר כשהאדם לא יודע שום דבר על הנושא ומעולם אפילו לא ראה מדבר.

כאשר כל הצעדים של מחזור התקשורת הושלמו, זה מביא לכך ש-א' ו-ב' מבינים אחד את השני ומסתדרים היטב. אבל אם הצעדים נשארים לא שלמים, יהיה לנו את א' או ב', או שניהם, שממתינים שהצעדים יושלמו. בדרך הזאת, התקשורת נעשית מרגיזה ומזיקה.

לדוגמה, אם היית שואל מישהו מה השעה והאדם מעולם לא ענה לך, אתה תרגיש מרוגז כי אתה לא יכול להשלים את מחזור התקשורת.

מחזור תקשורת לא גמור יוצר את מה שניתן לקרוא לו ״רעָב לתשובה״. אדם שמחכה לאות שהתקשורת שלו התקבלה יתחיל לקבל כל תקשורת שמגיעה אליו. אחרי שאדם המתין במשך הרבה מאוד זמן לתשובות שלא הגיעו, הוא יקבל כל סוג של תשובה, מכל מקום, בניסיון לפתור את המחסור שיש לו בתשובות.

לכן בתקשורת טובה, זה חשוב תמיד להשלים מחזור תקשורת ולכלול את כל החלקים של נוסחת התקשורת.

אבל זה גם יכול לגרום למורת רוח כשלתשובה שניתנת אין שום קשר לנושא שמדברים עליו, כמו למשל כשמישהו פשוט מפטפט או מקשקש בלי הפסקה או כשלא ניתנת שום תשובה. תאר לעצמך שאתה שואל מישהו מה השעה והוא אומר שיותר מדי חם והוא מרגיש לא בנוח.

התקשורת עצמה מזיקה רק כשהתקשורת שמגיעה מהגורם היא פתאומית ואין לה שום קשר למה שקורה או לנושא המדובר באותו הזמן. כשזה קורה, מתעלמים משני חלקי הנוסחה, תשומת לב והתכוונות.

דוגמה לכך יכולה להיות שאתה מדבר עם קבוצה של אנשים על היופי של השדה עם כל הפרחים והעצים, ופתאום אחד האנשים בקבוצה מתחיל להתלונן על העלייה במחירי הדלק ועד כמה זה יקר לנהוג במכונית שלו.

"עניין" הוא גם חלק חשוב של תקשורת. מתעניין פירושו שאתה מקדיש תשומת לב למשהו. מעניין פירושו שאתה עושה דברים כדי למשוך את תשומת לבו של מישהו ולשמור עליה.

בתקשורת טובה, א' מתעניין ויש לו התכוונות לעניין את ב'. ב', כדי שידברו אליו, הופך להיות מעניין. באופן דומה, ב', כשהוא מתקשר, הוא מתעניין ו-א' הוא מעניין. כאן יש לנו, כחלק מנוסחת התקשורת – אבל חלק פחות חשוב – שינוי בלתי פוסק של א' ו-ב' מהמצב של להיות מתעניינים למצב של להיות מעניינים.

גורם הוא מתעניין. תוצאה היא מעניינת.

עובדה חשובה יותר היא שההתכוונות של א' שהתקשורת שלו תתקבל על-ידי ב' גורמת לכך שיהיה צורך ש-א' יהיה ניתן לשכפול. אם א' לא יכול להיות ניתן לשכפול, אז כמובן התקשורת לא תתקבל על-ידי ב', כי ב', בגלל שהוא לא יכול לשכפל את א', לא יכול לקבל את התקשורת.

בתור דוגמה של זה, בוא נאמר ש-א' מדבר סינית, אבל ב' יכול להבין רק צרפתית. כדי ש-א' יהיה ניתן לשכפול על-ידי ב' שמבין רק צרפתית, הוא צריך לדבר צרפתית.

או, לדוגמה, אם אתה מדבר עם ילד כדי להסביר לו איך משהו עובד, אתה עשוי להשתמש במילים פשוטות או אפילו בחפצים קטנים או שרטוטים (ציורים פשוטים) כדי שהוא יוכל לעקוב אחרי מה שאתה אומר ולשכפל זאת.

לסיכום, אם כל החלקים של נוסחת התקשורת כלולים ומחזור התקשורת עצמו הושלם, יש לך תקשורת טובה ואחרים יבינו אותך. זה הנתיב לאושר והצלחה גדולים יותר.

וזכור, אדם הוא מת במידה שבה הוא לא יכול לתקשר. הוא חי במידה שבה הוא יכול לתקשר.